ראשית ביסנ"מ
.
פקודת ארגון ראשונה לגדוד 883 יצאה ביולי 1955 כגדוד נ.מ. כבד והכוונה הייתה לתותחים 3.7 (94 מ"מ) מכווני מכ"מ תוצרת בריטניה
. טרם הקמתו הפורמלית של הגדוד השתלמו מפקדים באנגליה במשך מספר חודשים (ידועים יהודה בירנבאום ז"ל ושלום איתן ז"ל)
הגדוד נבנה משתי סוללות כל אחת עם 6 תותחים \מחשב ירי מכני\ מכוון טקטי ושני מכמי בקרת אש ששימשו גם כמכמ"י גילוי
הגדוד שכן במחנה 882 בהרצליה כאשר מפקדו הראשון היה יהודה בירנבאום ז"ל וסגנו שלום איתן ז"ל שאחר"כ הפך למפקדו.
סוללה אחת – סדירה – הייתה מתוכננת לפרוס במחנה יונה בתל אביב ואילו סוללת המילואים בסטלה מאריס בחיפה.
מבצע קדש פרסה רק הסוללה הסדירה להגנת תל אביב.
פרטים רבים בנושא הגדוד מצויים בספרו האוטוביוגרפי של שלום איתן "לשרוד ולספר".
סגירת הגדוד במתכונת זאת התבצעה לקראת סוף 1963 כאשר הוחל בהסבה לתותחים 40 מ"מ 70 L לאחר הכשרה והשתלמות
בגרמניה של משלחת בשנת 1963 בפיקודו של משה תמיר ז"ל שהיה גם מפקד הגדוד עד 1966.
בשנת 1966 קיבל את הפיקוד שלום איתן ז"ל וקבע את דפוסי ההדרכה בתקופת פיקודו של אפרים רונן 1971-74 (איש חיל האוויר
ביסודו) הוכר הגדוד פורמאלית כבית ספר לנ.מ ובשמו הפורמלי ביסנ"מ 883.
העברת ביסנ"מ דרומה
בסיס משאבים – מבט לעבר גבעת מבנה המגורים
ההחלטה על העברת הביסנ"מ מהרצליה למשאבי שדה, התקבלה במהלך חודש דצמבר 1992.
המכהנ"מ דאז, תא"ל יצחק בירן, היה אבי הרעיון להעביר את הביסנ"מ ממקומו הנוכחי בהרצליה למשכנו החדש באזור משאבי שדה
בדרום. אמנם רעיון זה עלה מספר פעמים בעבר, ואולם לתא"ל בירן, שעשה בין היתר עבודה על נושא שטחי האש של צה"ל במסגרת
המכללה לביטחון לאומי, היה ברור שאין מה לחפש עוד בלב ליבו של המרכז המתפתח בקצב מואץ. "געש איננו מקום הגיוני עוד לשטח
אש", אמר בירן, "איך אפשר שבאמצע מדינה מודרנית עומדים תותחים ויורים".
הלקח של בירן היה למצוא מקום הולם יותר, ולאחר שגם אזור ניצנים ירד מהפרק ("גם שם עתידה להיות התפתחות אזרחית גדולה")
נפל הפור על אזור משאבי שדה.
הרעיון היה לעבור לקומפלקס אחד גדול, אשר יכלול גם את בית הספר, שטחי האש, וכן את אגד דרום.
לדברי תא"ל ב, ראש מנהלת פר"ח ג' (גוף המטה שטיפל באיחוד בין הבסיסים), אחת משתי הסיבות העיקריות למעבר הבסיס היא
ההיערכות המבצעית. סיבה נוספת היא הרצון לחסוך ולהתייעל. שני הדברים הללו יחדיו הביאו למסקנה כי יש להעביר את הבסיס.
בשני אלה משתלבת המדיניות לפנות בסיסים מאזור מרכז הארץ.
סגירתו של בית הספר לנ"מ בהרצליה והעברתו למשאבי שדה, תביא לשינוי קיצוני ברמתו של הבסיס וברמת תשתית ההדרכה הקיימת, כך משוכנע ראש המנהלת. השינוי יבוא לידי ביטוי הן ברמתם הפיסית של הכיתות ומתקני הלימוד, ויותר מכך בעובדה שהתרגול של החניכים יבוצע בו זמנית. בניגוד למצב הנוכחי, בו מבוצע הפרק התיאורטי בביסנ"מ ובהמשך הקורס יורדים החניכים לפרקי שדה, יוכלו החניכים בבסיס המאוחד ללמוד בבוקר את הפרק התיאורטי, ובצהריים לצאת לשטח ולתרגל את החומר "על חם". זה שינוי קיצוני שיביא לחיסכון כספי גדול, שיתבטא בביטול הצורך בפריסות ממרכז הארץ לדרום הרחוק.
עם קבלת ההחלטה על העברת בית הספר, הוכרז העניין כפרויקט חיילי. הצורך בפרויקט חיילי היה הכרחי עקב היקף ההעברה מההיבט הכלכלי מחד גיסא, ומההיבט הטכני מאידך.
תוך חודש וחצי, פחות או יותר, פשט כוח של מאות משאיות על בית הספר והחל בהעברה. ראשונים עברו המסלולים, אחריהם המשיכה טייסת תחזוקה על גפיה, ואחרונים נשארו גפי טייסת מנהלה.
"העיתוי של מעבר הטייסת לא היה מקרי", מסביר קצין הפרויקט הטייסתי רס"ן י.ס., "הכוונה הייתה שאוכלוסיית הבסיס לא תפגע מהעובדה שהבסיס מועבר. אנו שמנו לנו למטרה להמשיך ולשמור על רמת שירותים גבוהה לכלל הצרכנים. טייסת מנהלה תמשיך באותה רמת שירות מוכרת, למרות הפגיעה בתשתיות וירידת מצבת כוח אדם".
(מתוך ראיון עם המפקד האחרון של הביסנ"מ מאת גיא שמואלי)
כשקיבל אלוף משנה גלעד רמות את הפיקוד על בית הספר לנ"מ, הוא לא שיער כי תקופתו תירשם בדפי ההיסטוריה כתקופה בה נעשה הצעד המשמעותי ביותר בתולדות בית הספר: סגירתו בהרצליה ואיחודו עם בסיס הנ"מ במשאבי שדה.
תהליך העברת בית הספר החל למעשה ב-15 בדצמבר 1992, בדיון במפקד חיל האוויר. שם הוחלט על ביצוע המעבר. "עם קבלת ההחלטה הבנתי כי עומדת בפני משימה מאוד קשה ומורכבת", מספר אל"מ גלעד. "לשמחתי הייתי שלם מאוד עם ההחלטה, כי הייתי שותף לכל התהליך שהביא את מפקדת חיל האוויר אליה. בתהליך הזה השתכנעתי שההחלטה טובה, נכונה, תעשה בסופו של דבר טוב למערך הנ"מ, ויש בה פוטנציאל מצוין לשפר את רמת ההכשרה והאימון.
בחנתי את התהליך להיבטיו השונים וקבלתי מספר החלטות עקרוניות שליוו אותי לאורך כל התהליך: להמשיך בפעילות הדרכה המתוכננת ברצף ללא פגיעה באיכות ההכשרה והאימון ובסטנדרטים הרגילים, לטפל ברגישות וסבלנות באנשים ולהמשיך במתן שירותים ותמיכה בגופי ההדרכה ברמה גבוהה עד הרגע האחרון".
אל״מ ( לימים תא״ל) גלעד רמות היה מפקדו האחרון של בית הספר בהרצליה ואל״מ יוסי הורביץ היה מפקדה הראשון של בית הספר במשאבי שדה.
הכשרת הטירונים לאורך השנים
השבעת טירונים בכותל
מערך ההגנה האווירית מכשיר את לוחמיו לרובאי 3 באופן עצמאי. לפיכך , הוקמה מסגרת ארגונית בתוך בית הספר המכשירה את הטירונים . לאורך השנים מסגרת זו לבשה צורות שונות הן מבחינת המהות והן מבחינת מיקום. מבחינה מהותית התפיסה ההדרכתית היתה ,הפרדה בין פרק הטירונות בו הוכשרו הטירונים לרובאי 3 ובין פרק ההכשרה המקצועית בו הוכשרו הטירונים לתפקידם המקצועי כלוחמי מערך ההגנה בהתאמה למערכות הנשק השונות .עם השנים תפיסה זו השתנתה כך שההכשרה לתפקידי הלחימה משלבים בין הכשרתם לרובאי 3 ובין הכשרתם כלוחמי הגנ"א ,
גם מבחינת מיקום ההכשרה היתה התפתחות לאורך השנים. בתחילת הדרך ההכשרה היתה בבסיס הטירונים שב"מכמורת " לאחר מכן הועתק הבסיס ל -"פלמחים" משם עבר הבסיס ל -"ניצנים " . בתקופת "ניצנים" קיבל בית הספר אחריות גם על ההכשרות במסגרת הטירונות הכלל צה"לית . בשנת 95 הועבר בסיס "ניצנים" לאחריות מג"ל . במקביל נערך בית הספר לקלוט את פלוגת הטירונים בתוך שטח בית הספר ב "משאבים "תוך כדי הקמת מקום יעודי וקריית מטווחים הקיים עד היום. המיקום אפשר את התאמת ההכשרה לצרכים המשתנים לאורך השנים.
ביסל"א כיום
ב-11 בינואר 2011 כחלק משינוי שמו של מערך הנ"מ למערך ההגנה האווירית (בראשי תיבות: הגנ"א ), שונה שמו של בית הספר לנ"מ לבית הספר להגנה אווירית (בראשי תיבות: ביסל"א). בביסל"א מתקיימות מספר הכשרות: טירונות בסיסית לטירוני מערך ההגנה האווירית, הכוללת הכשרה רובאית (03) כנמשכת כחודשיים ולאחר מכן עוד חודשיים של הכשרה מקצועית למערכת הנשק של החייל (פטריוט/יהלום/ חץ/ קלע דוד/ גילוי להתראה וכיפת ברזל). מגמת מקצועות בביסל"א אחראית על הכשרה בסיסית. בתוך המגמה ישנו מסלול אימונים והכשרות האחראי להכשיר את החיילים למיירטים לאחר תקופה של כשמונה חודשים בסוללות בכל רחבי הארץ. מגמה נוספת בבית הספר נקראת מגמת פיקוד ותפקידה להכשיר את הלוחמים לתפקיד פיקודי. הקורסים השייכים לאותה מגמה הם קורס מפקדי כיתות (מ"כים), השלמה חילית לאחר קורס קצינים בבה"ד 1 וקורס מפקדי סוללות. בביסל"א פועלות כיום עוד טייסות רבות ומגוונות התומכות בהדרכה ובלוחמים בהן טייסת תחזוקה, הדרכה, תעופה ומנהלה.
בית הספר מתאפיין לאורך שנים בהנחלת ערכי האיכות והמצוינות . הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בהערכה והוקרה של גורמי הצבא.
לאורך השנים זכה בית הספר בפרסי איכות צה"ליים , בין השאר:
ב- 1998 זכתה היחידה בפרס סגן הרמטכ"ל לאיכות ההדרכה
ב-2012 זכתה היחידה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.
ביסל"ח 314 (בית הספר למקצועות החי"ר של חיל האוויר)
הוא בסיס צבאי בנגב ליד חצרים המסונף לביסל"א. בבסיס זה מתבצעת תקופת הטירונות של פרחי הטיס, ובנוסף נערכים בו קורס המכ"ים של חיל האוויר, קורס מאבטחי מתקנים, הכשרת לוחמי "פלגת הנגב", קורס חובשים של "נצח יהודה", גיבוש והכנה לקצונה וכן גיבושים ומיונים ליחידות השדה השונות של חיל האוויר. בחודש אוגוסט 2014 עבר לפיקוד מביסל״א לעובדה(בח״א 10).
גדוד קשר 533
מינואר 2010, ממוקם גדוד קשר 533 שהוא תחת פיקודו של "מערך ההגנה האווירית" בבסיס של בית הספר להגנה אווירית.
האדם הנכון בזמן הנכון: הכירו את המיירטים
(כתבה שהתפרסמה באתר חה"א אוגוסט 2017 )
מאחורי מערכות היירוט של מערך ההגנה האווירית, עומדים לוחמים אשר צופים בתמונת השמיים ובמקרה חדירת מטרה אווירית לשמי מדינת ישראל, יעקבו אחר מסלולה ויירטו אותה טרם תסב נזק. קורס היירוט המתקדם שהסתיים זה עתה היה הראשון במתכונת החדשנית המייעלת ומקצרת את משך ההכשרה
שומרי השמיים: לוחמים חדשים נוספו למערך ההגנה האווירית בשבוע שעבר, עת סיימו את קורס היירוט המתקדם במתכונתו המחודשת בבית הספר להגנ"א (ביסל"א). "תפקידו של המיירט הוא יירוט מטרות אוויריות ובכל מערכת נשק משתנה תפקידו, אם בגילוי המטרה, מעקב אחר מסלולה ויירוטה לשם מניעת נזק ושמירה על בטחון אזרחי מדינת ישראל", מתאר סא"ל עמוס ג'רבי, מפקד מגמת מקצועות בביסל"א.
מערכת היירוט "קלע דוד". "כל מסקנה אליה מגיעים עכשיו עלולה להשפיע שנים קדימה" | תמונת ארכיון
מי הם המיירטים
מהמרכז לניהול יירוטים (מנ"י), ניתן לצפות בתמונת שמי מדינת ישראל ושם יושבים המיירטים בעת משמרת. אלו תופסים כוננות 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. המיירטים נדרשים לתת מענה מהיר וחד לאיומים החודרים לשמי המדינה, בכל השכבות וממגוון סוגים – אם כלי-טיס ואם טילים בגדלים ותצורות משתנות. "האתגר הגדול הוא לשמור על חדות וערנות, אנו עוברים באופן מהיר ממצב שגרה מצב חירום כאשר כל יירוט צריך להיות מנוהל באופן המדויק ביותר שכן עלולות להיות לו השלכות סביבתיות ולאומיות. העובדה שאני מיירט במערכת שנקלטה לא מזמן, 'קלע דוד', מצריכה רמת הבקיאות גבוהה ומכיוון שאנו נמצאים בתהליכי למידה וגדילה, כל מסקנה אליה מגיעים עכשיו עלולה להשפיע שנים קדימה", מתאר סמל רועי בן ציון, מיירט במערכת "קלע דוד". אימונים קבועים ומבחנים שבועיים הם דרכם של המיירטים לשמירת רמתם המקצועית.
מיירטים חדשים נוספו למערך ההגנה האווירית בשבוע שעבר, עת סיימו את קורס היירוט המתקדם . בתמונה: מרכז ניהול יירוטים | תמונת ארכיון
בראש ובראשונה לוחמים
בחודש נובמבר האחרון עבר מערך ההגנה אווירית שינוי ארגוני כולל שכחלק ממנו שונה מסלול הכשרת הלוחם. אם בעבר היו עוברים הלוחמים הכשרה בסיסית בבית הספר להגנה אווירית, מתחלקים לסוללות וחוזרים לבית הספר לקורס מיירטים מתקדם, כיום אוחד קורס המיירטים עם שלב הטירונות, טירונות רובאי 03 האורכת 11 שבועות. "השינוי נולד מתוך הרצון שהלוחמים ישרתו זמן יותר בגדודים ומתוך קיצור משך השירות שדרש לייעל את ההכשרות. כיום החל מהרגע הראשון הלוחמים מוכשרים לעיסוק בלב ליבו של המערך – יירוט משטרות. הם עוסקים כבר מההתחלה בהגנה אווירית הלכה למעשה", מצביע סא"ל ג'רבי. "הלוחמים צוברים ידע וניסיון הבא לידי ביטוי כשהם יוצאים לקורס מפקדים ובהשלמה החילית אליה הם מגיעים מוכנים יותר".
אחרי תקופה בסוללה כמיירטים מבצעיים יעברו הלוחמים המתאימים קורס יירוט מתקדם המעניק להם סמכויות ותפקידים נוספים בציר היירוט. המיירטים במערך ההגנה האווירית הינם בעלי הכשרת לוחם ומלבד הסמכתם ליירוט מטרות הם מגנים על האתרים בהם נפרסות הסוללות, אחראים על פריסתן והפעלתן בשטח. "הלוחמים במערך מוכשרים להיות לוחמים תחילה ורק אחר כך מקבלים הכשרה של לוחמי הגנה אווירית", קובע סא"ל ג'רבי. "מנחילים להם את דמות הלוחם עוד בהתחלה כי תפקידם ידרוש מהם פעילות תחת אי וודאות, לחץ ובזמנים קשים. במהלך ההכשרה אנחנו בוחנים את התגובה שלהם למצבים הנדרשים מלוחם ובונים אצלם חוסן".
"מנחילים להם את דמות הלוחם עוד בהתחלה כי תפקידם ידרוש מהם פעילות תחת אי וודאות, לחץ ובזמנים קשים" | תמונת ארכיון
"בבוקר הייתם ילדים והנה אתם חיילים" (
הבוקר התגייסו טירוני מערך ההגנה האווירית, כמחצית מהם בנות. נשיא המדינה ראובן ריבלין הגיע לברך את הלוחמים הצעירים: " אתם מתגייסים לצבא עם ערכים שחובתנו לשמר אותם, מתוך ההבנה שבזכותם אנחנו כאן". במקביל נחנך ביתן מערך ההגנ"א במיצג החילות בתל השומר
טל גלעדי
עשרות נערות ונערים פקדו הבוקר את לשכת הגיוס ועשו עוד צעד בדרך להפיכתם ללוחמים במערך ההגנה האווירית (הגנ"א). "אני מאחל לכם שירות נעים בו תוכלו לבטא ולמצות את יכולותיכם. אנחנו סומכים עליכם כפי שסמכו עלינו הורינו כשהיינו חיילים כמותכם", בירך נשיא המדינה, ראובן ריבלין, את המתגייסים הטריים ונכנס עימם לשרשרת החיול. "היום אני כבר שולח את נכדיי לצבא ואתם כמו בניי ובנותיי. תודה על רצונכם לשרת את מדינת ישראל, אתם מתגייסים לצבא עם ערכים שעלינו להקפיד ולשמר אותם מתוך הבנה שהם חלים על כולנו ובזכותם אנחנו כאן".
צילום: טל גלעדי
"תמיד תבואו עם ראש פתוח"
לטירונים מחכה עוד דרך ארוכה, בסופה יוכלו להתגאות בהיותם מרכיב חשוב בהגנת שמי מדינת ישראל. לפניהם טירונות רובאי 03, בה ילמדו כיצד לחיות בשטח ולתפעל נשק וכן הכשרת מיירטים שאורכה כחודש וחצי. אחרי שישתלבו בסוללות המבצעיות של מערכות היירוט כיפת ברזל, "יהלום" (פטריוט), "קלע דוד", "חץ" ובמשימת ה"גילוי להתרעה", יוכלו לצאת לקורס מפקדים, לקורס מיירטים מתקדם או לקורס קצינים.
צילום: טל גלעדי
"בהתחלה כולם מגיעים מבולבלים אבל תוך פרק זמן אתה הופך ממי שלא יודע ללבוש את המדים כמו שצריך, ללוחם בוגר ורציני שיודע לירות בנשק אישי ולהפעיל מערכת טכנולוגית שמצילה חיי אזרחים", אמר סגן עמנואל הרוש, מפקד קורס כיפת ברזל בבית-הספר להגנה אווירית (ביסל"א). "בעיני להיות לוחם זה להיות שם כשצריכים אותך בזמן אמת ולקבל החלטות תוך שניות ספורות".
"בהכשרה אנחנו מעצבים את שיקול הדעת וקור הרוח של הלוחמים והלוחמות. במסעות הם רוכשים ערכים ובוחנים את אלו שהם הגיעו איתם, למשל לסחוב חבר באלונקה מחזק את ערך הרעות", הוא הדגים. בעיניו חשובה גאוות היחידה והדרך לעבור את המסלול המפרך בחיוך היא "להגיע עם ראש פתוח ולשאוף לשיפור עצמי לכל אורך השירות".
צילום: טל גלעדי
חלון הראווה של המערך: ביתן חדש במיצג החילות
לטובת המתגייסים העתידים, נחנך הבוקר ביתן אינטראקטיבי המוקדש למערך ההגנ"א במיצג החילות בתל-השומר. לתלמידי ותלמידות התיכון שיבואו בשערי הביתן יחכו דגמים של מערכות הגנה אווירית, עמדות הסברה על מסלול הלוחם במערך והכשרת המפקד.
לאחר שהכירו את המערך יוכלו המיועדים לגיוס לשחק במשחק מחשב בו יירטו על גבי המרקע מטחי טילים, בדיוק כפי שעושים מיירטים ולוחמים במערך. "למערך יש במה להתגאות, והביתן הזה הוא חלון הראווה שלו", הצהיר תא"ל צביקה חיימוביץ, מפקד מערך ההגנ"א. רנ"ג אשר כהן, מפקד מחנה ביסל"א, הוביל את תהליך השיפוץ שערך כשנה והתבצע הודות לנגדי ביסל"א. "הביתן משקף את יכולות המערך. הושקעה מחשבה רבה כיצד להתאימו לשינויים שהוא עובר ובמקביל לעניין את בני הנוער. אנחנו מזמינים אתכם המיועדים לגיוס להגיע ולהתרשם".
צילום: טל גלעד
הצצה למקום בו לומדים ליירט טילים (
מולי נשקפת מפת האיומים האוויריים על מדינת ישראל ומשימתי היא ליירט מטחים מורכבים של רקטות וטילים, בפעם הראשונה. אל דאגה, אתם יכולים להמשיך לחוש בטוחים: לא מדובר באירוע אמיתי, אלא באימון בסימולטור. כתבת אתר חיל-האוויר התנסתה במאמן הגנה אווירית
כרמל להד
בדריכות רבה, תחת איום רקטות וטילים, ערוך ליירט מטרות אוויריות ולסכל איום לפגיעה בריבונותה של מדינת ישראל. בניסיון להבין את מלאכת היירוט, בבית הספר להגנה אווירית.
כתבתנו הצטרפה לאימון במאמן "קלע דוד" בביסל"א | צילום: עדי עבו
במלה"ם קיבל את פני סגן אביתר כהן, מפקד המאמן, ויחד נכנסנו לסימולטור אשר מדמה את המרכז לניהול יירוטים (מנ"י) של מערכת הנשק "קלע דוד". יש ארבעה מאמנים, עבור כל מערכת הגנה אווריית, 'כיפת ברזל', 'חץ', 'יהלום' ו'קלע דוד'. אנו מדמים בהם את פעילות המנ"י בזמן אמת החל מבניית התרחישים ועד לחלוקת המטרות בין מערכות הנשק והקשר מול השולט והבקר", הסביר סגן כהן. "בונות את האימונים ומלוות כל חניך ולוחם באופן צמוד גם במהלך האימון וגם אחריו בשלב התחקור והמשוב".
מדריכות הסימולטור בונות את האימון למשתתפים ומלוות אותם במהלכו | צילום: עדי עבו
השיעור הראשון: להתרכז במטרה
האימון התחיל, חבשתי את אוזניות הקשר ומולי נשקפה מפה של שטחה הצפוני של מדינת ישראל. סגן כהן הרגיע שלפנינו התרחיש הפשוט ביותר. לפתע התגלו על המסך עשרות מטרות בצורת סימונים צבעוניים אשר מבדילים אותן זו מזו. "אנו מחלקים את המטרות בין מערכות הנשק על מנת לתת את המענה האפקטיבי ביותר לכל מטרה, כך שצריך להתרכז לא רק ביירוט המטרות אלא גם בחלוקתן בין המערכות השונות. וכמובן שימי לב שאת מדווחת על כל פעילות למפקד המנ"י".
הוכחה בדבר חשיבותה של תשומת הלב במלאכת היירוט לא איחרה להגיע, ואיתה הבנת הצורך של לוחמים מיומנים בעמדה. רגע אחד של חוסר מיקוד מצידי כמעט הביא לנפילת טיל בעל חומר נפץ רב במרכזו של אזור תעשייתי מלא באזרחים. אלא שבאותו הרגע בו יצאה המטרה מהטווח עליו מופקדת מערכת "קלע דוד" אותה אני מפעילה כעת, היא עברה לאחריותה של מערכת נשק אחרת שיירטה אותה ובכך נמנע נזק לעורף.
"אנו מחלקים את המטרות בין מערכות הנשק על מנת לתת את המענה האפקטיבי ביותר לכל מטרה" | צילום: עדי עבו
יירטתי טיל, ואתה?
היחידה משמשת להכשרות בסיסיות ומתקדמות, לאימונים שגרתיים ולהסבות המתבצעות עם התחדשות גרסאות של המערכות. גם טירונים וגם קצינים בכירים במערך מגיעים לכאן ומתמודדים מול תרחישים מבצעיים ומציאותיים שאפשר לפגוש בכל רגע.
מדוע צריך יכולת לאימון משותף בבית הספר להגנה אווירית במקום שכל אחד יתאמן ביחידה שלו? "כאשר מגיעים לבית הספר להגנה אווירית חווים מקום שהוא כל כולו מוקדש להדרכה. בעוד הסוללות בשטח צריכות להיות בכוננות להזנקה ליירוט מבצעי, כאן ניתן להתמקד באימון ללא הסחות תוך שימוש בפלטפורמות אימון מתקדמות", מסביר סא"ל שחר נתנאל, מפקד המלה"ם.
מתמקדים בהדרכה. מרכז המאמנים המערכי | צילום: עדי עבו
האימון ממשיך ולראשונה אני מצליחה ליירט מטרה אשר שוגרה אל עבר שטחה הצפוני של המדינה. מפלס האדרנלין גבוה וההתרגשות גדולה. "המאמן חד משמעית מכין אותנו למערכה הבאה", אומר סא"ל נתנאל. "אנחנו מקפידים על עדכניות ורלוונטיות של האימונים וההכשרות על מנת לוודא הכנה מיטבית של קציני ולוחמי המערך לאיום נוכחי ועתידי"
ימי כשירות מערך ההגנ"א
ימי הכשירות המערכיים שנועדו לבחון באופן השוואתי את כשירותם של היחידות השונות, במגוון נושאים מקצועיים ,מתקיים פעם בשנה בבית הספר .
זה כבר הפך למסורת רבת שנים ,המניעה את היחידות להתאמן והכין את עצמן לימים אלו ,כאשר המטרה המוצהרת של כל יחידה הנה ,זכיה במקום הראשון המערכי .
הרעיון המרכזי של ימי הכשירות הכלל מערכי לרמת הגדודים הוא ,בשילוב תחרויות מבצעיות ומקצועיות בחתך מערכות הנשק ,במצבי התפקיד השונים ,הצגת יוזמות מבצעיות , וחיזוק שייכות המגזרים התומכים למערך הלוחם.
להלן קישור לסרטון ימי הכשירות לשנת 2017 המציג באופן תמציתי את המשתתפים וההוי המיוחד המלווה ימים אלו.
https://drive.google.com/open?id=10As1epQjutlKZkasth8qhYb7cydZG_wy
כומתה בידיהם: טירוני מערך ההגנ"א נשבעו (
לאחר חודשים ארוכים, נחתם פרק הטירונות של לוחמי מערך הגנה האווירית שנשבעו השבוע ברחבת הכותל. לראשונה, החליפו הלוחמים את כומתת הבקו"ם הירוקה בכומתת חיל-האוויר עם סיום מסע הכומתה, בדומה לשאר לוחמי צה"ל
טל בן-נאה
פרק הטירונות של לוחמי מחזור נובמבר 2017 של מערך ההגנה האווירית הגיע לקיצו. השבוע נשבעו הלוחמים הצעירים בכותל המערבי במעמד מפקד המערך, תא"ל צביקה חיימוביץ'. עם תום פרק זה, ימשיכו הלוחמים לשלב ההכשרה המקצועית בבית-הספר להגנה אווירית (ביסל"א) במסגרתו יוסכמו על מערכות הנשק השונות שמפעיל המערך.
פרק הטירונות של לוחמי מחזור נובמבר 2017 של מערך ההגנה האווירית הגיע לקיצו | תמונת ארכיון
"אין אח ורע ללוחם שעל כתפיו מוטלת המשימה להיות המתריע הראשון והמחסום האחרון בפני כלי-טיס, רקטה או טיל – משימה הדורשת דריכות, איתנות ורמת מקצוענות גובהה במיוחד", אמר תא"ל צביקה חיימוביץ' בנאומו בפני משפחות הלוחמים בטקס ההשבעה. "היו מודעים לגודל האחריות ולעובדה שזוהי המשמרת שלנו להוות כוח מגן לעמנו ומרכיב בחוסנה של מדינת ישראל".
"זוהי המשמרת שלנו להוות כוח מגן לעמנו ומרכיב בחוסנה של ישראל" | צילום: ביסל"א
בשלושת החודשים האחרונים עברו הלוחמים שבוע שדאות, בוחן מסלול, תרגילי שטח פתוח, מסע אלונקות ומסע כומתה. "קיבלתם על עצמכם להצטרך ולהשתייך לשורות הלוחמים המפוארות של צה"ל, אותה שרשרת דורות המקיימים את הרצף האנושי המבטיח את קיומו של עם ישראל בארץ ישראל ועל-פי מורשת ישראל", פנה אל הלוחמים מפקד בית-הספר להגנה אווירית, אל"ם לירן כהן. "חמישה עשורים עברו מאז מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, המזרח התיכון משנה את פניו והאיומים פושטים ולובשים צורה, וצה"ל התעצם ומתאים עצמו לאתגרי העתיד. דבר אחד לא השתנה: המחויבות, המסירות והאחריות של הלוחם הישראלי".
מסע הכומתה הראשון בהגנ"א
במחזור טירונות זה, החליפו הלוחמים לראשונה את כומתת הבקו"ם הירוקה בכומתת חיל-האוויר עם סיום מסע הכומתה, בדומה לשאר לוחמי צה"ל. "הכומתה היא פריט סמלי שמייצג את חיל-האוויר והמערך אליו משתייך הלוחם", מסביר סא"ל עמוס ג'רבי, מפקד מגמת מקצועות בביסל"א. "קבלת הכומתה האפורה הייתה מובנת מאליה, אך כעת יהיה על הלוחמות והלוחמים לעבור מסע אשר רק בסיומו הם יזכו בכומתה".
במחזור טירונות זה, החליפו הלוחמים לראשונה את כומתת הבקו"ם הירוקה בכומתת חיל-האוויר | צילום: ביסל"א
לאורך הטירונות, מרווחים טירוני מערך ההגנ"א את סממני חיל-האוויר הכוללים את תג היחידה, סיכת חיל-האוויר וסמל הגדוד. "המסע דורש ממך לצלוח אתגרים שלא בהכרח חשבת שתצטרך לעבור. יש צורך בעבודת צוות ובשיתוף פעולה לשם הצלחת המשימה", פירט סא"ל עמוס ג'רבי. "המסע ארוך, קשה ומלא בחוסר וודאות".
לאורך הטירונות, מרווחים טירוני מערך ההגנ"א את סממני חיל-האוויר | תמונת ארכיון
"בסיומו של המסלול, כשאתם מעוצבים כלוחמים חדורי מוטיבציה וביטחון עצמי, תצטרפו באופן פעיל לשורות לוחמי המערך הפרוסים לביצוע משימותיהם בכל רחבי הארץ, ופועלים לשמירת ביטחון המדינה בכל זמן נתון", אמר תא"ל חיימוביץ'. "כטירונים למדתם עד עתה את אורחות חיי הצבא ואת הנדרש מלוחם במערך ההגנה האווירית של חיל-האוויר. מעתה תלמדו להפעיל את מערכות הנשק, ותהפכו ללוחמים מקצועיים בתחום היירוט מהקרקע לאוויר".
מארה"ב למערך ההגנה האווירית
"אני רואה חשיבות מיוחדת לעיסוק בערכים דוגמת ערך הרעות, האחריות וערך השליחות המהווה נר לרגלינו בעשייה הצבאית ומרכיב בציונות בת זמננו", הוסיף תא"ל צביקה חיימוביץ' וציין את טוראי סופי סטילמן אשר עלתה לארץ ממיניסוטה, ארצות הברית, על מנת להתגייס לצה"ל.
"למדתי איך להיות לוחמת, מדוע עלינו להגן על המדינה ומהם הערכים עליהם מושתת הצבא" | תמונת ארכיון
טוראי סופי מציינת כי ההחלטה לשרת במערך ההגנה האווירית הייתה ברורה עבורה. "רציתי להגן על המולדת ולקום מדי יום עם התחושה שאני עושה דבר חשוב ומשמעותי. הטירונות לא הייתה קלה – למדתי איך להיות לוחמת, מדוע עלינו להגן על המדינה ומהם הערכים עליהם מושתת הצבא".
הוריה של טוראי סופי הפתיעו אותה בהגיעם אל סיום מסע הכומתה והעניקו לה את כומתת חיל-האוויר. "כאשר שרתי את 'התקווה', הרגשתי מחוברת אל מדינת ישראל", היא סיפרה עם תום טקס ההשבעה.
ישנן בנות: מכינת הלוחמות של הגנ"א (
מי אלו המתגייסות שבועיים לפני הבנים, עוברות אימונים מאתגרים, מסיירות בסוללות וכל זה עוד לפני שהטירונות החלה? לרגל מיוני הלוחמות (9-12.1) הצטרפנו אל מכינת הלוחמות של מערך ההגנה האווירית וחזרנו כדי לספר
הדס לבב
מערכת הכריזה של לשכת הגיוס בישרה על צאת האוטובוס הראשון. המתגייסות הטריות, שעתידות להיות הלוחמות הבאות של מערך ההגנה האווירית (הגנ"א), נתנו חיבוק אחרון להוריהן ועלו על האוטובוס. הן נופפו לשלום, ולא תארו לעצמן שבפעם הבאה שיגיעו אל חיק ההורים הן ילבשו מדי חיל-אוויר ויהיו מלאות בחוויות, חברות וידע חדש.
טירוניות מערך ההגנה האווירית מתגייסות שבועיים לפני הבנים המיועדים לשירות במערך כדי לעבור מכינה שמטרתה להכין אותן לאתגרי השירות כלוחמות. "המכינה מפגישה את החניכות עם אתגרים פיזיים ומנטליים לקראת הכשרתן כלוחמות הגנ"א", מסביר רס"ן תום פרימור, מפקד מכינת הלוחמות. "בניגוד לבנים הן מתנדבות לשרת כלוחמות וחשוב לתת להן את האפשרות להכיר את המערך".
במהלך המכינה עוברות החניכות שורה של הסמכות ואימונים, לצד שיעורים עיוניים וסיורים בסוללות השונות. באחד הסיורים ביקרו הטירוניות בשדרות ונפגשו עם קצין הביטחון של העיר. "הוא סיפר לנו על ההתמודדות של העיר בזמן מלחמה והודה לנו על התרומה של המערך בהגנה על תושבי שדרות", נזכרת טוראי אור אסולין. "ברגע הזה הבנתי כמה טוב שהתגייסתי דווקא להגנ"א".
שבועיים לפני תחילת הטירונות עוברות הבנות מכינה בת שבועיים הכוללת שורת הסמכות, אימונים ושיעורים | צילום: עדי עבו
תחושת שייכות ואחדות
אם תגיעו למכינת הלוחמות תוכלו לשמוע שיחה באנגלית או משפט ברוסית, זאת משום שבמכינה האחרונה לקחו חלק חמש חיילות בודדות. "למשפחה שלי יש קשר חזק למדינת ישראל", מספרת טוראי רבקה מניו-יורק. "אני מבקרת בישראל מאז שאני קטנה, ובפעם הראשונה שהגעתי לכאן הרגשתי שאני רוצה להישאר בארץ. יש פה תחושת שייכות ואחדות, שמגיעה לדעתי מהשירות בצבא שהוא חוויה משותפת לכל האזרחים. הבנתי שאם אני רוצה לחיות בישראל עלי לשרת כמו כולם". "בחרתי להתגייס למערך ההגנה האווירית כי אני מתעניינת במערכות היירוט ורוצה לדעת כיצד הן עובדות. רציתי לשרת במקום שיאתגר אותי הן מבחינה שכלית והן מבחינה פיזית".
במכינה האחרונה לקחו חלק חמש חיילות בודדות שעלו לארץ. "יש פה תחושת שייכות ואחדות" | צילום: עדי עבו
הוריה של טוראי גלית מלוס אנג'לס כבר מתורגלים באריזת תיק לטירונות, שכן אחותה הגדולה עלתה ארצה כדי להתגייס למערך ההגנה האווירית וכיום משרתת כקצינה בסוללת כיפת ברזל. "אחותי עוררה בי השראה להתגייס ובכך לתרום למדינה", מודה גלית. "ההורים שלי אהבו את הרעיון ותמכו בי".
כל הלוחמות עומדות בח' מול המפקדת שמלמדת אותן כיצד לצבוע את פניהן בצבעי הסוואה. כשעל גופן מדי ב' ועל פניהן צבע הזית, קשה להבדיל בין החיילות שהגיעו מחו"ל לבין אלה הישראליות. "אין הבדל ביננו", מדגישה לילי מבולטימור. "הן יודעות יותר מאתנו על התרבות והחברה הישראלית. אני לומדת מהן כל יום ומאמינה שגם הן לומדות ממני".
"אני רוצה לתת טיפ לבנות בחו"ל הנמצאות במצב בו אני עמדתי לפני שהחלטתי להתגייס", מבקשת אלי מניו-יורק. "אני מציעה לכן לפתוח את המחשבה לכיוונים חדשים. הגעתי לפה כי החלטתי שחשוב להכיר גם דעות שונות משלי, אל תפחדו לפוצץ את הבועה". "כשתחליטו להתגייס לצבא ותספרו לחברים הרבה יגידו שזה לא שווה את זה", מזהירה רבקה. "כל החברים שלי הולכים אחרי הזרם, מתחתנים ועובדים. אני לא מקנאה בהם כי אני עושה משהו משמעותי ולא מתחרטת לרגע".
"בניגוד לבנים הן מתנדבות לשרת וחשוב לתת להן את האפשרות להכיר את המערך" | צילום: עדי עבו
"עמדנו ביעד בהצלחה"
מסע מאתגר סימן את סיומה של מכינת הלוחמות. החניכות הפגינו את שלמדו בשבועיים האחרונים, עזרו אחת לשנייה והוכיחו לעצמן שהן מסוגלות ליותר משחשבו. "עמדנו ביעדי המכינה בהצלחה", מסכמת סג"ם הודיה, סגנית מפקד המכינה. "הטירונות בעיצומה וניתן לראות שהטירוניות מוכנות. הן מובילות ומלמדות את הבנים לפתוח אלונקה ולעמוד בזמנים".
"הצלחת המכינה מעידה במידה רבה על איכות הסגל", מוסיף רס"ן פרימור. "חלק ממנו אף ממשיך לפקד על החניכות גם בשלב הטירונות. אחוז הבנות שהתמודדו עם המכינה וסיימו אותה בהצלחה היה הגבוה ביותר בשנים האחרונות. המערך זכה בלוחמות איכותיות, ערכיות ומובילות".
מסע מאתגר סימן את תום המכינה. "אחוז הבנות שסיימו את המכינה בהצלחה היה הגבוה ביותר בשנים האחרונות" | צילום: עדי עבו
קורס מפקדי סוללות (מתוך כתבה שפורסמה בביטאון חיל האוויר)
המגינים
בכל קיץ מגיעים קצינים וקצינות ממערכות ההגנה האווירית השונות לקורס בבית–הספר להגנה אווירית. מדובר בקורס מבוקש ביותר המכשיר אותם לתפקיד מסו"ל (מפקדי סוללה) ובמהלכו הם מעמיקים את ידיעותיהם בנושאי צבא ובטחון, מתמודדים עם האתגרים השונים הצפויים להם בתפקידם ובעיקר לומדים לפקד על חיילים ומערכות
נעמי צורף | צילום: גיא אשש
"לא די שידע המפקד את מלאכתו", אמר דוד בן־גוריון ז"ל. "עליו להיות אוהב האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו ושהחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם".
שנים רבות חלפו מאז אותן מילים ובצה"ל משקיעים רבות בפיתוח ההכשרות לקצינים ולמפקדים. הם נדרשים לשלב ידע מקצועי עם יחסי אנוש, יצירתיות עם שליטה בתורות הלחימה וראייה רחבה וארוכת טווח עם דאגה לפרטים הקטנים ביותר.
לאחרונה סיימו את הכשרתם מי שעתידים להיות מפקדי הסוללות הבאים במערכות ההגנה האווירית השונות: "חץ", "יהלום" ו"כיפת ברזל". בשנים האחרונות גדל נפח פעילות כלל המערכות ולכל אחת מהן חלק חשוב בהגנה על תושבי המדינה בזירות השונות.
הקורס החל ימים ספורים לאחר סיום מבצע "צוק איתן", אולם המעבר מלחימה אינטנסיבית לאווירת לימוד לא זר למשתתפים מכיוון שהשירות במערך הכין אותם למעברים חדים, או בשפתם: "מאפס לאחד".
מקצוען עם לב
מפקד סוללה במערך ההגנה האווירית מקביל בדרגתו למפקד פלוגה בחיל "ירוק" או למוביל מבנה בטייסת קרב, אולם הסמכויות והאחריות המוטלת על כתפיו שונה בתכלית.
"מפקד סוללת 'כיפת ברזל' באזור באר שבע אחראי להגן על חייהם של מאות אלפי תושבים בתרחיש מסוים, בתרחיש אחר משימתו של מפקד סוללת 'חץ' היא להגן על כל תושבי המדינה", הדגים אל"ם רן כוכב, מפקד בית־ספר להגנה אווירית האמון על כלל ההכשרות במערך.
רוב מפקדי הסוללות במערך הם קצינים בדרגת סרן או רב־סרן והעומס על כתפיהם רב: הם נדרשים לפקד על עשרות חיילים, קצינים ונגדים, על משימה מבצעית בעלת חשיבות מבצעית גבוהה ועל אמל"ח בשווי עשרות עד מאות מיליוני שקלים.
"אין ספק שנדרשות כתפיים רחבות לביצוע התפקיד", הדגיש אל"ם כוכב. "עליהם להבין כיצד לתפעל את הסוללה ברמה הטקטית: כיצד לפרוס, היכן למקם את מרכז השליטה המכ"ם והמיירטים, להכיר את כל החיילים ולהבין את השיקולים האסטרטגיים המערכתיים הרחבים בהגנת שמי המדינה. עליהם להיות בקיאים משרוך החייל ועד שרביט הגנרל".
פרקי זמן קצרים מאפיינים את משימות הסוללות ועל כן צריכים מפקדיהן להיות חדים ודרוכים לפעולה בכל עת.
"מפקד סוללה צריך קודם כל להיות מקצוען ובעל יכולות ניתוח, חשיבה וקבלת החלטות מהירות", מתאר רס"ן יונתן טל, מפקד הקורס. "יחד עם זאת, חשוב מאוד שיהיה אנושי, שיכיר את חייליו, שיבינו את חשיבות המשימה ויבצעו אותה במקצועיות וצנעה" .
למפקד הסוללה אין משרד קבע בבניין ממוזג והוא אינו שב לישון בביתו בכל לילה. למרות זאת, קורס מסו"לים שנערך פעם בשנה נחשב למבוקש ביותר ועל המעוניינים לעבור ועדות רבות וסדרת מיונים על־מנת לקבל זימון.
"ברור לי שתפקיד מפקדת סוללה דורש המון ותובעני במיוחד, אבל גם ברור לי שיש מעט מאוד אנשים שראויים או מסוגלים להוביל משימה כזו ואני בטוחה שאקבל לפחות כמו שאני תורמת אם לא יותר", שיתפה סגן אופיר סגל, חניכה בקורס.
"המשמעות היא התשובה שלי. ההבנה שאני אזכה לפקד על משימה ייחודית ובעלת חשיבות מבצעית גבוהה", סיפר סגן נדב כהן, גם הוא חניך בקורס. "אני מגיע ממערך 'חץ' ואצלנו תחושת המשמעות מגיעה מתוך הבנה מודיעינית כוללת של התפתחות יכולות אויבינו הקרובים והרחוקים כאחד".
כריזמטי, נחוש ורגוע
קורס מפקדי הסוללות נקרא גם "קורס מתקדם" והוא הקורס הבכיר ביותר לאנשי המערך. "הקורס מתקיים כחלק מההכשרה לדרגי פיקוד במערך מפני שחשנו במחסור בהכשרה בין קורס הקצינים בבה"ד 1 המכשיר לתפקידי קצונה זוטרים ובין קורס פיקוד ומטה וקורסים אחרים למפקדי יחידות, גדודים וטייסות", סיפר אל"ם כוכב.
ההכשרה המתקדמת כוללת שישה שבועות של לימודי תורות לחימה והיסטוריה צבאית, העמקה בתהליכי בניין הכוח והפעלתו תוך כדי התמקצעות במערכות הנשק וביכולות פיקוד.
הקורס מוביל מספר תפיסות מקצועיות ייחודיות, כמו פיקוד כמקצוע ולא כתואר.
"חשוב לנו להנחיל את ההבנה שאינך רק קצין יירוט או קצין מבצעים. אתה מפקד. אצלנו פיקוד שווה מקצוע, זו הכשרתך ועלייך להתייחס לכך במלוא הרצינות", הסביר מפקד בית־הספר ולכן יש דגש עיקרי על התמודדות עם דילמות פיקודיות בחירום ובשגרה.
זו השנה הראשונה בה עברו חניכי הקורס סדנאות בבית־הספר לפיקוד ומנהיגות. הם גם נפגשו עם בכירים רבים בצבא ובאזרחות ולמדו מנסיונם העשיר.
"חשפנו את החניכים לצורות פיקוד רבות על־מנת לאפשר להם לפתח 'אני מאמין' משלהם ולעודד את הדעתנות, מה שלתפיסתנו הכרחי מאוד למפקד סוללה", הסביר רס"ן טל. "אנחנו רוצים ליצור מפקדים שידעו להניע את הפקודים שלהם מכוח המוטיבציה ועל כן עליהם להיות כריזמטיים ונחושים". בנוסף, נפגשו חניכי הקורס עם בכירי החיל ושמעו מהם על לקחי מבצע "צוק איתן" כדי לממשם בשטח בעימות הבא.
במהלך הקורס למדו החניכים על האתגרים הייחודים העומדים בפניהם כמפקדים במערך ההגנה האווירית. אתגר בולט הוא הדרישה להיות דרוכים כל העת, להתייחס לכל משמרת במרכז ניהול היירוטים או בעמדת השמירה ברצינות המקסימאלית, על־מנת להבטיח שבשעת אמת יהיו הכי מוכנים שאפשר.
הצורך בדריכות מתמדת אל מול ימים רבים ללא פעילות מבצעית ממשית, יוצרת אתגר גדול אצל החיילים ואיתו צריכים להתמודד המפקדים. "מפקד טוב ידע כיצד לשמור על מתח מבצעי גבוה בסוללה על־ידי יצירת משמעות יומיומית וחידוד הקשר בין המשימות היומיות לפעילות המבצעית בשעת אמת", הסביר מפקד הקורס.
אתגר נוסף המלווה את אנשי המערך הוא התמודדות עם הבלתי צפוי. עליהם לדעת להפגין קור רוח גם במצבי קיצון כמו עומס במשימות ושעות שינה מועטות תוך שמירה על ביצועים גבוהים.
"אנחנו מצפים ממפקדי הסוללות לדעת להתמודד ולבצע בהצלחה כל משימה שתעמוד בדרכם, גם אם הם מוקפים אי־ודאות", הדגיש מפקד הקורס. "זה העולם ממנו אנו מגיעים, זה המגרש הביתי של אנשי ההגנ"א וחשוב לדעת להתמודד".
רואה את התמונה המלאה
במערך ההגנה האווירית מופעלות מערכות מתקדמות ביותר מבחינה טכנולוגית ועל כן חייבים מפקדי הסוללות העתידיים להתמקצע בפיקוד על מערכות הנשק השונות. על אף שמעבר בין מערכות אינו דבר שבשגרה, לומדים החניכים יחד על כל המערכות.
"מערכות ההגנה האווירית פועלות בשילוב ולכן התפיסה הכוללת של המערך היא רב־שכבתית, משולבת ולא פרטנית או מקומית", הסביר מפקד בית־הספר. למעשה, מערך ההגנה האווירית נערך לתרחישים של איומים מגוונים בשמי המדינה: מטחים כבדים של רקטות וטילים, כלי־טיס בעלי חימוש שונה ומטרות רחוקות שאולי ידרשו להן מספר הזדמנויות יירוט. "חשוב שמפקד סוללה במערך יבין כיצד הדברים עובדים ומשתלבים יחד מבחינת יתרונות וחולשות של כל מערכת, על־מנת שהעשייה יחד תהיה מיטבית", הסבירה סגן אופיר.
חלקו הארי של הקורס הוא פרק השטח. הוא נמשך כשבועיים ובמסגרתו מקבל כל חניך סוללת הדרכה עם כלים, ציוד וחיילים ועליו לפקד עליה בפריסות רבות ברחבי ישראל ותוך תרגול פקודות שונות שקיבל.
"פרק השטח הוא ללא ספק החלק המשמעותי ביותר בקורס וההתנסות בפריסה אמיתית גורמת לך להבין את גודל האחריות ואת משמעות המשימה בצורה הטובה ביותר", סיפר סגן נדב על ההתנסות במהלך הקורס.
"פרקי הזמן הקצרים, הלחץ והרצון לעמוד במשימה גורמים לך להרגיש שזה הדבר האמיתי, יחד עם זאת, חיילי הסוללה רואים זאת כאימון וכאן באים לידי ביטוי התכנים שעסקנו בהם במהלך הקורס".
"ההתנסות הזו משמעותית כי אתה מבין שהתפקיד שלך הוא גם בדאגה לדברים הקטנים, אם השירותים לא הגיעו או שיש בעיה עם התק"ש (תא קשר) עליך להתמודד עם זה כי אחרת לא תגיע בכלל למצב שאתה מפקד על סוללה מיירטת", הוסיפה סגן אופיר.
אופיר ונדב סיימו את הקורס כחניכה למופת וחניך מצטיין ושניהם מקווים לקבל תפקיד בהקדם כדי שיוכלו לממש את מה שנלמד בקורס ולקחת חלק עיקרי יותר בביצוע משימת ההגנה האווירית.
"אני מקווה שהשאיפות והדרישות שלי מעצמי ומפקודי יהיו גבוהות. יחד עם זאת, אני מקווה שאצליח לעשות כמה שיותר דברים במקביל ואצליח לראות את התמונה המלאה", סיכמה סגן אופיר. "במהלך הקורס התחדדה אצלי הבנת החשיבות של מתן המשמעות לחיילים, כמי שרואה את המשימה הכוללת, קל לך יותר להבין שאתה באמת מגן על חיי התושבים במדינה"
