הגדוד הוקם ב1.6.71 כשייעודו היה להגן על תחנת הכוח באשדוד באמצעות תותחים 37 מ"מ – 7 סוללות וסוללת מפקדה בפיקודו של
משה און.
במלחמת יום הכיפורים הגדוד פרס באתר ולאחר מכן הועבר לבסיס חיל האוויר באל עריש כתגבור נ.מ. וכוח אבטחה וכל זאת במשך 4
חודשים של שירות מילואים פעיל.
לאחר מלחת יום הכיפורים הועבר הימ"ח של הגדוד לחצור בסיוע של חיילים של הגדוד שהתנדבו לכך.
בשנת 1979 מונה למפקד הגדוד בצלאל זלינגר ובתקופתו בוצעו אימוני סוללות ואימון גדוד אחת ל3 שנים כולל הסבה לתותחי 23 מ"מ
שבוצעה באוקטובר 1984 .
בשנת 1986 עבר הגדוד הסבה לטילים אישיים – בזק- והורכב מ3 סוללות הכוללות 3 פלגות כל אחת (36 צוותים) כאשר ייעודם היה
להגן על תחנות הכוח בחדרה ובתל אביב ומתחם פי גלילות. כוח האדם היה מורכב מפירוקם של הגדודים 662 ו 664 ו 913 הקודם.
בוצע אימון הקמה אשר כלל גם אימון חיר ולאחר מכן בוצעו 2 אימונים נוספים ותעסוקות לא ייעודיות בשמירת מתקנים. הימח ויחידת
הקשר היו בסירקין תחת פיקוד אגד 167. הקשר עם יחידות ההגנה המרחבית אליהם הכוחות היו צריכים להתחבר בעת חירום לא היה מספיק טוב.
בשנת 1990 הועבר הגדוד לפיקודו של חיים פוזנר ובתקופה זאת הייתה פעילות בטחון שוטף בדרום , תרגולים מקצועיים ומטווח כולל
פריסה מבצעית מעל מחצבות ראש העין במלחמת המפרץ הראשונה.
בשנת 1991 פורק הגדוד והפך לגדוד אבטחה.
מפקדי הגדוד לדורותיו – משה און\בצלאל זלינגר\חיים פוזנר
הכתוב על סמך ראיונות וכיתוב עם נחמיה תנא וחיים פוזנר ומסמך נוסף.