תרגיל עם השותף
(מתוך ראיון שנערך עם דורון גביש, 16 מרץ 2016)
"התרגיל עם השותף", מספר דורון גביש, מי שהיה באותם ימים קצין הפרויקט ולימים קצין הפרויקט המערכי לכל השת"פ עם האמריקאים, "היה אחד מאותם דברים אשר העלו מאוד את קרנו של המערך בראייה הצה"לית. מדובר בתרגיל ויזואלי מאוד, בעל השלכות אסטרטגיות, המרכז סביבו אנשים בכירים מאוד, ואשר נוגע בקומת הרמטכ"ל ושר הביטחון ומכאן חשיבותו הרבה ומידת החשיפה הרבה לה זכה".
ייחודו של התרגיל עם השותף, שם כולל לסדרת תרגילים אשר נערכו בשיתוף הצבא האמריקאי, הוא בעצם התרגול של המשימה עצמה. משימה, שהיא אולי בעצם משימת האש המשותפת היחידה של מה שנקרא בעגה האמריקאית Boots on the ground.
מדינת ישראל עושה שת"פים עם כוחות וגופי מודיעין. אך היא לא עושה שת"פים, בשום תחום, עם מישהו שמגיע לישראל, עם אמל"ח שלו במטרה לתמוך אקטיבית במאמץ ההגנה של מדינת ישראל.
סדרת התרגילים הללו הביאה לסדרה של דיונים מבצעיים, אמתיים, עם פק"לים רלוונטיים, שנכתבו, המהווים בעצם נוהלי עבודה משותפים לנו ולאמריקאים, איך נלחמים על אדמת מדינת ישראל.
יש לזכור, מוסיף גביש, שמדובר בסוג תרגיל, שאם מתבוננים לאחור, על סוג האנשים שנדרש היה להכניס פנימה אל תוך המערך, שהצריך את כלל האנשים שהשתתפו בו להתנהל באנגלית. לא ניתן היה לבצע את התרגיל בעברית. מבחינתי, הוא אומר, היה יפה בעיני לראות את החברה הצעירים יושבים על המערכים, מדברים ומפעילים את האמריקאים. פשוט היה תענוג לראות את זה!
מבחינה כרונולוגית, התרגיל הראשון, שנקרא Juniper Falcon, התקיים בשנת 2001 בנבטים. תרגיל זה עסק בסימולציות בלבד, והיה קטן יחסית בנפחים שלו ובחשיפה שלו, אבל היה הניצן הראשון.
התרגיל המשמעותי הראשון שנראה Juniper combat התקיים בשנת 2003, שאז לראשונה הייתה פריסה של כוחות אמריקאים וישראלים. שנת 2003 הייתה חשובה גם מהיבט נוסף שכן בשנה זו התחוללה מלחמת המפרץ השנייה ובעצם מה שקרה זה שהכוחות האמריקאים הגיעו לתרגיל ונשארו אחר כך עוד כמעט שלושה חודשים להגנה על מדינת ישראל במשימה מבצעית, יחד עם סוללות פטריוט ישראליות.
זאת הייתה תקופה מרתקת, מעיד דורון גביש. בשנת 2003 בצענו בתרגיל שראשיתו בשבוע של סימולציות, אחר כך שבוע של פריסות, אחר כך שבוע של ירי, הדברים המרכזיים שתרגלנו ושחלקם נעלמו עם השנים. נורו כ-11 טילי פטריוט בדרום, כך שהיה מדובר בתרגיל מאוד משמעותי, ואז החלו בעצם הביקורים של החל ממפקד יוקום, הרמטכ"ל, הנשיא, רוה"מ ועוד.
היתרון הגדול שהאמריקאים חוו עם הישראלים במסגרת סדרת התרגילים הזאת, הוא מעצם החיבור בין השכבות. העיקרון המסוים שיש אצלנו, שבמיקרו קוסמוס מאוד קטן הקרוי מדינת ישראל, ניתן לחוות את הכול. בעוד שאצל האמריקאים הכוחות מגיעים בנפרד, הרי שבמסגרת התרגיל שנערך במדינת ישראל, יכלו האמריקאים לחוות את הכול ביחד, לחבר את זה למשפך של סימולציות משותפות הייתה באמת יכולת ייחודית.
השת"פ הגדול ביותר של צה"ל וארה"ב (פורסם באתר חיל האוויר בתאריך 21.02.2016)
תרגיל ה"ג'וניפר קוברה" של מערך ההגנה האווירית עם פיקוד אירופה של הצבא האמריקני נפתח היום רשמית. מהגעת הכוחות האמריקניים דרך ההתמודדות המשותפת עם אתגרים שונים – הכל על התרגיל שבנקודת השיא שלו יעסיק כ-4,000 ישראלים ואמריקאים וכלל בסיסי החיל והמטה
התרגיל המשותף של צה"ל והפיקוד האירופי של צבא ארצות הברית, "Juniper Cobra 16" שמטרתו שיפור שיתוף הפעולה והתיאום בין שני הצבאות וכן שיפור כשירותם להגנה מפני טילים בליסטיים, החל היום באופן רשמי. במסגרת התרגיל יקחו חלק למעלה מ-1,700 חיילי צבא ארצות הברית שיתרגלו יחד עם כוחות צה"ל תרחישים אפשריים בסימולציות ממוחשבות.
אומרים על שיתוף הפעולה הזה שהוא הגדול ביותר של צה"ל עם ארה"ב, ולא במקרה: תרגיל ה-JC (ג'וניפר קוברה) המתקיים אחת לשנתיים משנת 2001 הוא הפקה גדולת ממדים המהווה את נקודת השיא ביחסי שיתוף הפעולה של מערך ההגנה האווירית (הגנ"א) הישראלי עם הצבא האמריקני.
בתרגיל זה ידמו לחימה, יתרגלו, יתחקרו ויפיקו מסקנות אמריקאים וישראלים יחד, כתף לצד כתף. בצד הישראלי נמצאים לוחמיו וקציניו הבכירים של מערך ההגנ"א, מנהלת צה"לית, מטה חיל-האוויר, פיקוד העורף ואנשי התעשיות הביטחוניות. בצד האמריקאי עומדת חטיבה מס' 10 של פיקוד הצבא האמריקאי באירופה, שתחתיה קצינים וחיילים שמשימתם היא התייצבות לצד ישראל וסיוע בהגנה אווירית ביום פקודה, תוך תרגול משימה זו בשגרה, כשנקודת השיא היא תרגיל ה-JC.
התרגיל המשותף של צה"ל וצבא ארצות הברית שמטרתו שיפור שיתוף הפעולה והתיאום בין שני הצבאות החל היום באופן רשמי | צילום: איילת אדר
"ברית ביטחונית שאין כמותה בעולם"
מטרתו העיקרית של התרגיל, שאורכו שלושה שבועות, היא כאמור חיזוק שיתוף הפעולה המתמשך בין הצבאות במשימת ההגנה והשליטה במרחב האווירי. בתרגיל שהוזנק היום בטקס חגיגי, ידומה שבוע מלחמה, וישתתפו בו כל מערכות ההגנה האווירית הישראליות – "כיפת ברזל", "יהלום" (פטריוט), "שרביט קסמים", "חץ", ו"גילוי להתרעה". "בתרגיל זה אפשר לראות את הארכיטקטורה המלאה שבונה את עולם ההגנה האקטיבית. ה-JC הוא אבן דרך מרכזית בקשר האסטרטגי שבין המדינות, ברית ביטחונית שאין כמותה בין אף מדינות בעולם", מעיד תא"ל צביקה חיימוביץ', מפקד מערך ההגנה האווירית. "זוהי הזדמנות מצוינת ללמוד מהניסיון המבצעי שמאחורינו, זהו שיתוף פעולה שמבטא הערכה עמוקה לצה"ל, לחיל-האוויר ולמערך ההגנ"א".
בטקס שהתקיים היום בבסיס חיל-האוויר חצור, בו ממוקם מחנה התרגיל, התכנסו אמריקאים וישראלים כדי לציין באופן רשמי את פתיחת התרגיל. "באנו לפה כדי לעבוד ולחזק את שיתוף הפעולה שלנו עם ישראל ולמצות ממנו את המיטב כדי להגיע לתוצאה מבצעית מנצחת", בירך גנרל מארק לובן, ראש חטיבת תורה והדרכה של צבא ארצות הברית. "התמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה היוותה חלק אינטגראלי ממדיניותה של ארצות הברית באזור מזה עשרות שנים. התרגיל היווה וימשיך להוות תמיכה במדיניות זו".
"התמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה היוותה חלק אינטגראלי ממדיניותה של ארצות הברית" | צילום: איילת אדר
מתכוננים למצב אמת
אז כיצד בונים תרגיל מורכב שכזה ומה הם שלביו?
"להתארגן לתרגיל כזה לוקח כמה חודשים של עבודה אינטנסיבית בשלושה צירים, יציקת תוכן, לוגיסטיקה ועבודת מטה מול השותף", מסביר סא"ל ארז אלימלך, ראש מנהלת התרגיל. "אנו בונים תרחישים שונים הכוללים סוגי אמל"ח וטכניקות מגוונות ועוצמות משתנות של מטחי טילים כדי להיות מוכנים לכל מה שעלול לקרות. בהיבט הלוגיסטי, הוקם מחנה שלם הכולל חמ"לים ומכלולי תמיכה. זהו השת"פ הכי גדול של צה"ל עם האמריקאים, כל השאר לעומתו הם בעצימות נמוכה".
התרגיל החל בהגעתם של הכוחות האמריקאים וציודם, פריסתו על-ידי הקמת אתרים מבצעיים ואתרי קשר וממשיך בסימולציות הבודקות את תקינות המערכות הטכנולוגיות. "אנחנו מקבלים החלטות יחד ובונים תמונת מצב המנותחת על ידי כמה גורמים – כמה מטרות זלגו? כמה יירוטים היו? האם המשגר היה ממוקם במקום המתאים או שכדאי להעביר אותו? צוותי התכנון המבצעיים מסיקים מסקנות מהתרגיל לטובת זמן אמת", תיאר רס"ן טל כדורי, ראש שת"פ הגנה אקטיבית במערך. אחרי הסימולציות יתקיים שבוע השיא בו יתורגלו כל המערכות ללא הפסקה 24/7, על-מנת לדמות מצב לחימה מלא. מאות מטרות מופיעות במרכזי ניהול יירוטים בקרונות המבצעיים ותא השליטה של חיל האוויר מבקר את התפקוד.
"ג'וניפר קוברה" 2016 הגיע לסיומו (פורסם באתר חיל האוויר בתאריך 07.03.2016)
לאחרונה הגיע לסיומו תרגיל ה"ג'וניפר קוברה" של מערך ההגנה האווירית הישראלי עם צבא ארה"ב, אשר נחשב לנקודת שיא בשיתוף הפעולה הגדול ביותר של צה"ל עם האמריקאים. לפניכם מיטב הרגעים מהתרגיל שהעסיק מעל 4,000 קצינים, נגדים וחיילים משני הצבאות
תרגיל ה"ג'וניפר קוברה" ארך מספר שבועות במהלכם ישבו כוחות ממערך ההגנה האווירית הישראלי על כל מערכותיו וכוחות פיקוד אירופה של צבא ארצות הברית כתף לצד כתף. זהו תרגיל הדגל של מערך ההגנה האווירית בשנת האימונים הנוכחית והינו שיא בשיתוף הפעולה של שני הצבאות, אשר חתומים על הסכם לפיו במצב חירום יגיעו האמריקאים לסייע לישראל במשימת ההגנה מפני טילים. בתרגיל לקחו חלק גורמים רבים בצה"ל ובחיל-האוויר. יחד אפשרו את קיום האימון המשותף שבו עודכנו פקודות קבע ושופרה הדינמיקה בין הצוותים.
צילום: איילת אדר
צילום: מור צידון
השנה התקיים התרגיל בפעם השמינית ורבים ממארגניו הישראלים ומהמתורגלים בו מלווים את התפתחותו עוד מתחילתו, בניגוד לקצינים האמריקאים המתחלפים בכל שנתיים. "עם השנים התרגיל התפתח ברמות רבות", אומר קצין במילואים שמשתתף בתרגיל עוד משנת 2004. "חלחלה ההבנה של נחיצות השיתוף פעולה הזה, בייחוד אצל מנגנוני התיווך שפועלים כדי לגשר על פערי התרבויות בין האמריקאים לישראלים. בעוד הם עובדים על-פי פקודות מסודרות מאוד, הנטייה הישראלית היא לגמישות. עם השנים לומדים לעבוד יחד בצורה כזאת שהשת"פ יתאפשר ויזרום בצורה חלקה". מלבד התהדקות הקשר, ניצבים השינויים הגיאו-פוליטיים הרבים המתרחשים במזרח התיכון, זירה אותה לומד השותף בתרגיל מקצה לקצה.
צילום: איילת אדר
צילום: מור צידון
צילום: יקיר חורי
רקטות, משגרים, ומערכות נשק הופכים לחסרי משמעות ללא התערבותו של האדם, ובתרגיל ה"ג'וניפר קוברה" מובילה התקשורת המוצלחת בין האנשים והידיעה שאמון הדדי הוא מרכיב חשוב מכל. אל"ם יוני סיידה מרום, מפקד כנף הגנה אקטיבית במערך ההגנ"א הישראלי קיבל בטקס מיוחד מדליית כבוד על שם הקדושה ברברה ממערך התותחנים האווירי האמריקאי (מקביל למערך ההגנה האווירית בצה"ל). המדליה מוענקת עוד מימי הביניים ובמעמד המכובד עמדו קשתים, מקלענים, תותחנים ומיירטים לאורך הדורות אשר פעלו על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר של מוסר, יושרה ויכולת מקצועית. על פי המסורת, ידועה ברברה הקדושה כשומרת על לוחמים היוצאים לקרב מפני איתני הטבע וקרבות מול האויב.
צילום: מור צידון
צילום: מור צידון
למספר שבועות עמוסים של תרגול בעצימות גבוהה קדמו חודשי הכנה רבים. בין בניית תוכן התרגיל באמצעות ניתוח הערכות מודיעיניות, עבודה ארגונית בציר הלוגיסטי ועבודת מטה מרובה, נערכים גם במובן הכלכלי. אנשי מת"ב (מחלקת תקציבים) אשר מופקדים על ניהול התקציב לתרגיל התמודדו עם המלאכה המורכבת והיחודית. "ממד חשוב בתרגיל הוא הניהול התקציבי", אמר סרן אילן קציר, קמ"ד הכנסות וסיוע במת"ב. "מדובר בתרגיל גדול שההיקף התקציבי שלו עומד על מיליוני שקלים ומחייב תכנון קפדני, שמטרתו העיקרית היא לקיים תרגיל מאוזן כלכלית עבור חיל-האוויר. ההערכות כוללת סיכום תכולות ומחירים מול השותף ומול מנהלת התרגיל לצורך גיבוש תמונת המקורות והשימושים".
היות וה"גוניפר קוברה" הוא תרגיל חוצה חיל-האוויר ויחידות רבות לוקחות בו חלק עומדים בפני אנשי המחלקה אתגרים תקציביים בנושאים רבים כמו: בינוי תשתיות, אישורי ספק יחיד ועבודה אל מול דרישות משתנות של השותף שיש לבצע תוך זמן קצר", פירט סרן אילן. "בעקבות זאת, נדרשת עבודה מסונכרנת בין כלל השותפים, ביניהם האמריקאים, מנהלת התרגיל, אגף הכספים של משרד הביטחון, מת"ב, יחידות הבינוי בבסיסים שמקימות את האתרים בשטח, אגף המבצעים ועוד. מדובר בתרגיל שמעורבים בו גורמים רבים ולמעשה ככל שיש יותר אנשים משימת ניהול התקציב הופכת למורכבת".
צילום: מור צידון
צילום: מור צידון
המטרה: בניית יכולות הגנה (פורסם באתר חיל האוויר בתאריך 24.05.2016)
לא רק בעתות חירום: אימון מקושר הפגיש בין קציני מערך ההגנה האווירית הישראלי למקביליהם בצבא ארה"ב, יחד הם תרגלו עבודה משותפת והתכוננו בשגרה למצב לחימה. "אימונים זה לצד זה מעלים את רמת שיתוף הפעולה"
העבודה זה לצד זה איננה נפסקת כשהדגלים החגיגיים חוזרים למקומם. גם אחרי תרגיל ה"ג'וניפר קוברה" שהתקיים בחודש פברואר האחרון והיווה פסגה בשיתוף הפעולה בין כוחות ההגנה הישראליים והאמריקניים, הם ממשיכים להתאמן. המטרה: בניית יכולת הגנה איתנה מפני טילים בליסטיים, כחלק מתוכנית קבלת הסיוע הביטחוני מצבא ארה"ב בזמן חירום. האמצעי: שגרה רציפה של שיתוף פעולה אשר כוללת תרגולות, קורסים וניסויים בהם יושבים ישראלים ואמריקאים כתף אל כתף.
אימון מקושר שנערך לאחרונה ומתקיים באופן תדיר, הוא אחד מהאירועים המרכיבים את שגרת שיתוף הפעולה. "במסגרתו אנחנו מתאמנים על תרחישים שונים בעולם היירוט ומתחקרים יחד את ההתמודדות עימם. אנחנו רואים באופן ברור שהאימונים המשותפים זה לצד זה מעלים את רמת שיתוף הפעולה מכל הבחינות", אמר ראש-תחום שת"פ בכנף ההגנה האקטיבית, רס"ן טל.
המטרה: בניית יכולת הגנה איתנה מפני טילים, כחלק מתוכנית קבלת הסיוע הביטחוני מצבא ארה"ב. האמצעי: שגרה רציפה של שיתוף פעולה | צילום: איילת אדר
במרכז ניהול היירוטים של יחידת "חרב מגן" המפעילה את מערכת "חץ" יושב בשולחן הפיקוד קצין תיאום שכבה עליונה (Upper tier coordination officer) ישראלי ולצדו מקבילו האמריקאי. באימון הם מדמים מצב לחימה, במסגרתו יתווך הקצין הישראלי בין התמונה הבליסטית הכוללת ויכולות מערכות ההגנה האקטיבית הישראליות לבין הקצין האמריקאי. יחד הם יתאמו אילו מטרות ייורטו על ידי מערכת ישראלית ואלו על ידי מערכת אמריקאית, כשמול עיניהם עומד הצורך למקסם יכולות ולצמצם בזבוז משאבים. את מלאכת התיאום והשת"פ הם לומדים בקורס שאורכו כשבוע ימים, אשר מלמד את החניכים האמריקאים והישראלים את הפקודות והנהלים לתיאום בין מערכות הנשק בתחום ההגנה האקטיבית של שתי המדינות בחירום.
התרחישים שפוגשים המיירטים והקצינים הבכירים בשולחן הפיקוד ובעמדות אינם דמיוניים, ומתבססים על הערכות מודיעיניות. "באימון שכזה השאיפה היא להתאמן כמה שיותר קרוב למצב אמת תוך כדי התמודדות עם הפתעות ותקלות שישנה סבירות שנפגוש בשדה הקרב", הסביר ראש-מדור חומה במערך ההגנה האווירית, רס"ן לירן כהן. בשביל לאתגר את המתורגלים, לעומס המטרות מתווספות תקלות בדוגמת מכ"ם שנופל והם בתורם צריכים להתגבר על הקושי וליירט בכל זאת.
האימון המקושר מהווה את שיתוף הפעולה בין כוחות ההגנה הישראליים והאמריקניים | צילום: איילת אדר
באימון המקושר, מרכזי השליטה והבקרה של מערכות ההגנה האקטיבית "כיפת ברזל" ו"חץ" עוברים לתקשר זה עם זה בכדי להבטיח שהיירוט יתבצע בזמן הנכון ועל ידי המערכת המתאימה. "אנחנו רואים על המסכים של 'כיפת ברזל' ו'חץ' את אותן המטרות כאשר במרכז לניהול יירוטים (מנ"י) של מערכת ה'חץ' מגלים על המטרות ראשונים מתוקף היותם מופקדים על שכבת ההגנה הגבוהה ביותר", הסביר מיירט במנ"י של כיפת ברזל שהשתתף באימון.
באימון המקושר מרכזי השליטה והבקרה עוברים לתקשר זה עם זה | צילום: איילת אדר
לראשונה: מערך ההגנה האווירית ב"בלו פלאג" (פורסם באתר חיל האוויר בתאריך 13.11.2017)
לראשונה לוקח חלק מערך ההגנה האווירית בתרגיל ה"בלו-פלאג". לוחמי הגדוד הדרומי המפעיל את מערכת הנשק "יהלום" (פטריוט) מביימים איום קרקע-אוויר במתארי התרגיל בו משתתפים אנשי צוות-אוויר משמונה מדינות. "מדובר בקרב מוחות בין הצוותים הטסים לבין לוחמי המערכת"
זהו השבוע של גדוד ה"יהלום" (פטריוט). ביום שבת האחרון יירטו לוחמי הסוללה הצפונית כלי טיס עוין שהתקרב לגבול רמת הגולן. לוחמי גדוד ה"יהלום" הדרומי בתורם, לוקחים חלק בתרגילהתרגיל הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, בו משתתפים שמונה חילות-אוויר כולל זה הישראלי.
גדוד ה"יהלום" הדרומי. דריסת רגל ראשונה של מערך ההגנה האווירית בתרגיל הבינלאומי הגדול | תמונת ארכיון
לראשונה מערך ההגנה האווירית (הגנ"א) משתתף בתרגיל תחת ייצוג של מערכת הנשק "יהלום" (פטריוט) שתפקידה יירוט כלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים עוינים. "לראשונה סוללות ולוחמי 'יהלום' ישראלים הולכים להתאמן אל מול כוחות זרים ולנסות ליירטם לטובת אימון שני הצדדים", הסביר סא"ל רז נחום, מפקד גדוד ה"יהלום" הדרומי. "הייחודיות של תרגיל זה הוא הישיבה המשותפת של נציגים מכמה מדינות בחדר תחקירים אחד והעברת רשמיים מקצועיים ומבצעים הקשורים בעולם הגנת שמי המדינה".
"כל מדינה מביאה את הידע, השיטות והטכניקות שלה להתחמקות מאיומי טק"א" | צילום: עדי עבו
"אנו לומדים אחד את השני. אנשי צוות-האוויר לומדים את מיקומנו, מגבלותינו ויכולותינו ואנו לומדים את נתיבי הטיסה וצורות הטיסה שלהם. כל מדינה מביאה את הידע, השיטות והטכניקות שלה להתחמקות מאיומי טק"א (טילי קרקע-אוויר), מה שמוסיף לאתגר כי אנו רגילים לחיל-האוויר הישראלי ולתו"ל (תורת לחימה) שלו. בסופו של דבר מי שיצליח להפתיע את השני ינצח", אמר סא"ל נחום. "האתגר הגדול ביותר הוא להבין את העיתוי הנכון ביותר לשגר טיל לעבר המטרה שמולה אנו נלחמים. אנו מכיילים את המערכות כך שנוכל לגלות אותן בזמן ולחתור למגע על מנת להפילן. כל זאת תוך התחמקות של הצוות הטס מגילוי המכ"ם (מגלה כיוון מרחק) ומהטיל".
קרב מוחות
בתרגילים קודמים דימוי סוללות הטק"א היה סימולטיבי, אלא שהפעם לוחמי הגדוד הם שעומדים מול הטייסים והנווטים המשתתפים בתרגיל. "בחיל-האוויר אנו נותני המענה כנגד איומים אוויריים, מכלי טיס בלתי מאוישים קטנים למטרות איסוף מודיעין ועד מטוסי קרב. אנו רואים את זה בדמות עוד ועוד יירוטים מוצלחים בגבולות הצפוניים", אמר סרן אילי איגרא, מפקד הסוללה המשתתפת בתרגיל. "התרגיל הוא ההזדמנות שלנו לבחון כיצד אנו מתמודדים עם תורות לחימה שונות ואמצעים העשויים לפגוע ביכולת שלנו לאתר את המטרה כמו מערכות לוחמה אלקטרונית. עבור הצוותים הטסים הישראלים, זוהי הזדמנות לבחון כיצד הם מתחמקים ממערכת טק"א, וכאשר אלה אנחנו, הם מעידים שזה לא קל בכלל".
"בכל טיסה יודעים המשתתפים שהם צריכים להתמודד עם העובדה שחוץ מהסכנה שמטוס קרב אחר יפיל אותם הוא צריך להתחמק ממכ"ם 'היהלום' (פטריוט), הדגיש סא"ל נחום. "מדובר בקרב מוחות בין הצוותים הטסים לבין לוחמי המערכת כאשר אנו משתמשים בטכניקות ואמצעים שחלקם על הקרקע וחלקם במערכות המטשטשות את מיקומנו".
בתרגילים קודמים דימוי סוללות הטק"א היה סימולטיבי, הפעם לוחמי הגדוד הם שעומדים מול הטייסים בתרגיל | תמונת ארכיון
"ג'וניפר קוברה" 2018 הגיע לסיומו (פורסם באתר חיל האוויר בתאריך 22.03.2018)
אמש (ד') הגיע לסיומו תרגיל שיתוף הפעולה הגדול ביותר של צה"ל עם כוח זר, ה"ג'וניפר קוברה" 2018 (Juniper Cobra). במסגרת התרגיל, אשר נמשך חמישה שבועות, פעלו כוחות ממערך ההגנה האווירית הישראלי וכוחות פיקוד אירופה של צבא ארצות הברית (EUCOM) כתף אל כתף יחד עם גורמים רבים בצה"ל. התרגיל דימה תרחיש בו יגיעו כוחות אמריקאים למדינת ישראל כדי לסייע בהגנה מפני איום התלול-מסלול ולאורכו התאמנו המשתתפים על פקודות מבצעיות משותפות שיופעלו בעת הצורך.
זוהי הפעם התשיעית בה מתקיים תרגיל ה"ג'וניפר קוברה", והוא התרגיל הגדול ביותר של חיל-האוויר ופיקוד אירופה של צבא ארצות הברית בשנת 2018. באימון המשותף התמודדו לראשונה הלוחמים עם איומים מכלל הזירות בו-זמנית ותורגל באופן עצים איום אמצעי הלחימה המדויקים. בתרגיל השתתפו למעלה מ-2,500 חיילי חטיבה 10 מפיקוד כוח המשימה האמריקאי באירופה אשר מוצבים בזמן שגרה בגרמניה, והוא מהווה נקודת שיא בשיתוף הפעולה עם צבא ארצות הברית המתרחש באופן רציף בדמות אימונים, שיח מקצועי ועדכון פקודות קבע.
חמישה שבועות, 2,500 לוחמים
במסגרת התרגיל, פרסו כוחות ההגנה האווירית סוללות של המערכות השונות ותרגלו בעזרת סימולציות ממוחשבות הגנה משותפת מפני מתקפת טילים מאסיבית. בתרגיל הנוכחי השתתפה לראשונה מערכת הנשק "קלע דוד" שהוגדרה מבצעית באפריל האחרון, ומערכות הנשק "כיפת ברזל" ו"חץ" בגרסתן החדשה. כמו כן, לראשונה מזה עשור תורגלה הגעת כוחות וציוד דרך האוויר ונחיתת מטוסי תובלה אמריקאים כפי שיקרה במצב אמת.
"לאורך חמישה שבועות התאמנו זה לצד זו באימון הגדול והמורכב ביותר שתורגל מזה שנים. 'ג'וניפר קוברה' 2018 היה תרגיל יוצא דופן בדמיונו למציאות ובתרחישים המורכבים שהוא תרגל, תוך שילוב מערכות הנשק המתקדמות ביותר על הקרקע, באוויר ובים", סיכם תא"ל צביקה חיימוביץ', מפקד מערך ההגנה האווירית, בטקס סיום התרגיל. "שיתוף הפעולה בין הכוחות הוא זה שאפשר לנו לממש את מטרת התרגיל ולסיים אותו עם תוצאות מרשימות. למדנו רבות וכעת אנו יכולים להגיד בגאווה שאנו מוכנים יותר מאי פעם לבצע את המשימה המשותפת שלנו בעת פקודה. אני בטוח שמשימת הגנת ישראל מפני טילים ורקטות נמצאת בידיים הטובות ביותר ויחד נתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד".
רא"ל ריצ'ארד מ. קלארק, מפקד כוח המשימה האמריקאי והאווירייה השלישית, הוסיף במעמד הטקס: "ישנם שני מאפיינים ההופכים את התרגיל למוצלח – הראשון הוא מטרה והשני הוא מחויבות. ישנן סיבות רבות להיות מחויבים למשימה ולמטרתה, ואני מבקש מכל אחד ואחת מכם להיאחז באותה הסיבה שבזכותה הוא מחויב למטרה ולזכור אותה, מכיוון שהיא זו שדחפה אתכם קדימה וגרמה לכם להיות טובים יותר בכל יום שחלף. אותה מטרה ומחויבות היא זו שמאחדת אותנו והופכת אותנו לצוות אחד אשר ילחם זה לצד זה בצורה הטובה ביותר כשיגיע היום".
ניסוי ירי חי למערכות הנשק הישראליות והאמריקאיות
השבוע נערך ניסוי ירי חי שהתקיים בשדה הניסויים בבסיס פלמחים אותו מפעילה יחידת ינ"ט (יחידת ניסויי טילים). בניסוי יירטו מערכות נשק הישראליות והאמריקאיות מספר מטרות אשר דימו כלי-אווירי קל.
"במהלך המטווח תרגלנו יירוט איומים אותם נפגוש במצב אמת. את התרחישים בנינו על-פי המתאר המבצעי על מנת להכין את אנשינו ואת הכוח האמריקאי למתאר אותו יפגשו בשדה הקרב", תיאר רס"ן אלירן צלח, מוביל הניסוי במנהלת "מגן". "בניסוי מסוג זה התיאוריה פוגשת את המציאות. לעומת הסימולציות, בניסוי בחנו כיצד המערכת מגיבה בזמן אמת. לאחר כל יירוט נעשה תחקור ואנו מיישמים את הלקחים בפעילותינו המבצעית, כשכל ניסוי מגביר את תחושת האמון שלנו במערכות הנשק".
לניסוי קדמו הכנות רבות הן במטה, בדיונים עם הכוח האמריקאי, והן בשטח במיקום מערכות הנשק ובהבטחת שמישותן המיטבית. "עבורי ועבור הסוללה זוהי הזדמנות לעבוד עם הכוח האמריקאי, ללמוד ממנו ולייצג את המערך בכבוד", סיפר סרן ברק יונה, מפקד סוללת "יהלום" בגדוד "היהלום הצפוני", אשר הובילה את הניסוי במערך. "במהלך הניסוי כל אחד מהכוחות ישב במנ"י (המרכז לניהול יירוטים) שלו, אך שנינו היינו בקשר עם היב"א (יחידת בקרה אזורית) שחילקה בנינו את המטרות כפי שיקרה מצב אמת. זו הייתה עבורנו הזדמנות ללמידה משמעותית – גם ביירוט מטרות מורכבות, גם בתחקור יכולות המערכות, גם בעבודה עם הכוח האמריקאי וגם בפן הטכני של תפעול המערכות".
"ג'וניפר קוברה": שר הביטחון מבקר (פורסם באתר חיל האוויר בתאריך 14.03.2018)
שר הביטחון ביקר היום (ג') בתרגיל המשותף לצבא הישראלי והאמריקאי, אשר מטרתו שיפור כשירות ההגנה מפני טילים בליסטיים. השבוע החל השלב המרכזי בתרגיל, במסגרתו תורגלו מערכות הנשק בתרחיש מלחמה. "ליכולות אלו משמעות חשובה בלחימה מול איומים תלולי מסלול ממספר זירות לחימה"
"ג'וניפר קוברה" 2018 מגיע לשיאו: השבוע החל השלב המרכזי בתרגיל ובו פועלות מערכות הנשק הישראליות והאמריקאיות במשך שבוע שלם ללא הפסקות, זאת על-ידי סימולציות של תרחישי קיצון בשעת מלחמה. היום (ג') הגיע להתרשם מהתקדמות התרגיל שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ונפגש בבסיס חצור עם מפקדי הכוחות האמריקנים שמשתתפים בתרגיל.
היום הגיע להתרשם מהתקדמות תרגיל ה"ג'וניפר קוברה" שר הביטחון | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
שר הביטחון ביקר בסוללת פטריוט אמריקנית, צפה בסימולציות הגנה מפני טילים המשותפת למערכות ההגנה של ישראל וארצות הברית וקיבל סקירה מתא"ל צביקה חיימוביץ', מפקד מערך ההגנה האווירית, מראש אגף התכנון, אלוף אמיר אבולעפיה, וכן ממפקד כוח המשימה האמריקאי והאווירייה השלישית, רא"ל ריצ'ארד מ. קלארק.
שר הביטחון ביקר בסוללת פטריוט אמריקנית וצפה בסימולציות הגנה מפני טילים | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
"היכולות שראינו בתרגיל, יכולות ההרתעה והיירוט והיקף כוחות ההגנה האווירית שהגיעו מארצות הברית, מהוות תוספת כח משמעותית למערך ההגנ"א הישראלי", אמר שר הביטחון. "יכולות משלימות אלה במצבי חירום יכולות להוות מכפיל כוח קריטי לישראל".
"אני מבקש להודות לכולכם על המבצע המורכב", הוסיף השר ליברמן. "יש פה את היקף החיילים האמריקנים הגדול ביותר שאני זוכר, למעלה מ-2,500 חיילים שבאו מגרמניה, מטקסס, ממישיגן ועוד. לקלוט אותם בארץ וליצור את שיתוף הפעולה ההדוק והאינטימי הזה, זו משימה בפני עצמה. אנחנו מאוד מעריכים את הנכונות האמריקנית להגיע לכאן לשבועיים. ליכולות אלו משמעות חשובה בלחימה מול איומים תלולי מסלול ממספר זירות לחימה".
למעלה מ-2,500 חיילים אמריקאים
ה"ג'וניפר קוברה" (Juniper Cobra) מתקיים אחת לשנתיים החל משנת 2001, והינו התרגיל הגדול ביותר של צה"ל עם כוחות זרים. במסגרת התרגיל מתארחים בישראל כוחות אמריקאים למשך שלושה שבועות למטרת תרגול שיתוף הפעולה והתיאום בין כוח המשימה האמריקאי להגנה מפני טילים לבין מערך ההגנה האווירית (הגנ"א) הישראלי. התרגיל מדמה תרחיש בו יגיעו כוחות אמריקאים למדינת ישראל כדי לסייע בהגנה מפני איום התלול-מסלול ולאורכו מתאמנים המשתתפים על פקודות מבצעיות משותפות שיופעלו בעת הצורך.
"היכולות שראינו בתרגיל מהוות תוספת כח משמעותית למערך ההגנ"א הישראלי" | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
בתרגיל לוקחים חלק למעלה מ-2,500 חיילי צבא ארצות הברית אשר מוצבים בזמן שגרה בגרמניה, יחד עם כוחות מערך ההגנה האווירית של חיל-האוויר. התרגיל מהווה נקודת שיא בשיתוף הפעולה עם הפיקוד האירופאי של הצבא האמריקאי המתרחש באופן רציף בדמות אימונים, שיח מקצועי ועדכון פקודות קבע.
החלק הראשון של התרגיל כלל את פריסת מערכת הנשק "פטריוט" האמריקאית באתרים שבהם תמוקם בזמן אמת תוך תרגול ההיערכות הלוגיסטית והאבטחתית. בחלק השני נערכות סימולציות בהן מתמודדים הכוחות עם תרחישים מאתגרים ונדרשים לתיאום בין מערכות הנשק האמריקאית – "פטריוט", Terminal High Altitude Area Defense ו-AEGIS COMBAT SYSTEM – לבין מערכות הנשק הישראליות – "קלע דוד", "כיפת ברזל" ו"חץ". התרחישים יופיעו בקרונות השליטה ובקרה (שו"ב) של מערכות הנשק באמצעות מחולל תרחישים משוכלל שמביא עמו הכוח האמריקאי.
שיתוף פעולה בין-זרועי
בתרגיל לוקחים חלק אנשי מערך ההגנ"א, מטה ובסיסי חיל-האוויר, מנהלת צה"לית שהוקמה לתרגיל, גורמים מפיקוד העורף ואנשי התעשיות הביטחוניות הישראליות. בצד האמריקאי משתתפת חטיבה 10 מפיקוד כוח המשימה האמריקאי באירופה שייעודה הוא התייצבות לצד ישראל במשימת ההגנה מפני טילים.
בתרגיל לוקחים חלק למעלה מ-2,500 חיילי צבא ארצות הברית אשר מוצבים בזמן שגרה בגרמניה | צילום: סליה גריון
"במהלך ה'ג'וניפר קוברה' פועלים הצדדים לשיפור כשירותם להגנה מפני טילים בליסטיים", מסביר תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, ראש מנהלת התרגיל במנהלת התרגילים. "בתרגילים הקודמים זה היה אימון של מערך ההגנה האווירית בלבד. כעת מדובר בתרגיל מטכ"לי בו לוקחים חלק אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, פיקוד העורף, חיל הרפואה ומפקדת העומק. בתרגיל נבחנת התקשורת והדינמיקה בין מערכות הנשק השונות ותאי השליטה, וכן הקשר אל מול גורמים רבים אשר עובדים בממשק עם חיל-האוויר. לתרגיל נגיעה רב-חילית ובין-זרועית רחבה".
קו כחול
(מתוך ראיון שנערך עם גיל שלו, 14 ספטמבר 2016; אתר צה"ל – "בין "הקו הכחול" ל-1701: המושגים מאחורי יחסי ישראל-לבנון")
ה"קו הכחול" הוא הכינוי לקו הגבול הבין-לאומי שקבע האו"ם בין ישראל ללבנון לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000. זהו למעשה הקו אליו נסוגה ישראל (עם שינויים קלים) בתום מבצע "ליטני" בשנת 1978, לפי החלטת מועצת הביטחון 425. מאז מלחמת לבנון הראשונה ועד שנת 2000 שהו כוחות צה"ל מעבר לקו גבול זה, אולם עם החלטת ממשלת ישראל על נסיגה חד צדדית מדרום לבנון, שבו כוחות צה"ל והתייצבו מאחוריו, כאשר האו"ם מכיר בנסיגה המוחלטת של ישראל לגבולותיה המוסכמים והלגיטימיים.
"הפעילות על הקו הכחול נמשכה לאורך שנים ארוכות", מספר גיל שלו, מי שכיהן כמג"ד 947 וכמפקד אגד 168 בתקופת מלחמת לבנון השנייה. "מערך הנ"מ היה פרוס לאורכו משנת 1981, כאשר האיום המרכזי היה איום הגלשונים או איום "שק עור", מילת הקוד לבלונים, כדורים פורחים ומזל"טים. הנ"מ היה פרוס לאורך הקו כתעסוקת שגרה לאורך שנים ארוכות".
הפריסה לאורך הקו הכחול הייתה של אגד 168 על יחידותיו השונות וזאת בנוסף ליחידות אחרות שקלט מאגדים אחרים. לאורך קו הגבול נפרסו בעיקר וולקנים, חובטים, תותחים 40 מ"מ, 20 מ"מ, 23 מ"מ, גדודי מתנייע סדיר ומילואים, מאבן גבול 4 וקו ראש הנקרה ומוצב יונית, ועד מורדות החרמון (רג'ר) בואכה מורדות הר דוב.
עיקר הנטל בפעילות הקו הכחול הוטל על הגדודים הסדירים, 66 ו- 947 שהיו אז גדודי וולקן ומאוחר יותר מחבט ואחר כך מחבט וסטינגר, ועל גדוד 946, גדוד צ'פארל (דרקון) שעד שנת 1999 היה שייך לאגד 167 והפך לאגד 168 שגם כן נשא בנטל, כל זאת לצד גדודי מילואים נוספים שהחזיקו קווים שלמים. רוב הפעילות הייתה לאורך הקו, אך הייתה גם פעילות חוצת גדר
ההתנתקות
(מבוסס על ראיון שנערך עם אל"מ במיל' חיים מוריה, 31 אוגוסט 2016)
בקיץ 2005 יצאה אל הפועל תכניתה של ממשלת ישראל לפינוי חד צדדי של תושבי ההתנחלויות מרצועת עזה. אחת מחטיבות הפינוי שפעלו במסגרת מבצע הפינוי הייתה "החטיבה הכחולה", אשר הוקמה לטובת המבצע על ידי חיל האוויר, ושבראשה עמד מפקד בית הספר להגנה אווירית באותה התקופה, אל"מ חיים מוריה.
על נסיבות הקמתה, ארגונה ופעולתה בימים ובשבועות שקדמו למבצע, ובמהלכו, מספר חיים מוריה.
"החטיבה הכחולה הורכבה למעשה מקצינים ונגדים בלבד, מכל חיל האוויר. ההחלטה על הקמת החטיבה נגזרה מהחלטה מטכ"לית, שעבודת הפינוי עצמה, המצריכה מגע ישיר עם תושבים, אזרחים, שמשמעה הוצאה ופינוי שלהם מבתיהם, תעשה רק על ידי קצינים ונגדים. מכיוון שלחיל האוויר כוח האדם הדרוש, ובהיקפים משמעותיים, היה ברור שחיל האוויר ייטול חלק חשוב ומרכזי במבצע הפינוי ומסיבה זו הוחלט על הקמת חטיבה מיוחדת למשימה זו."
" מקומו של בית הספר בתוך המבנה הארגוני של החטיבה הכחולה, היה במתן המסגרת הארגונית ובעיקר במענה הלוגיסטי. בהיבטי הפיקוד, העובדה שכיהנתי כמפקד בית הספר וכמפקד החטיבה (החטיבה הכחולה) גרר מן הסתם משקל נוסף לבית הספר, אבל בגדול חיל האוויר כולו היה שותף למבצע. בח"א 6 למשל, כבסיס גדול מאוד נתן פלוגה שלמה, כמוהו בח"א 8 שנתן גם כן כמעט פלוגה שלמה. וכך יצא שחיילי החטיבה באו כולם מחיל האוויר אך משקל בית הספר בין כלל חיילי החטיבה היה יחסית זניח".
"ההתנתקות עצמה החלה ב- 15 באוגוסט 2005" נזכר מוריה, ההכנות עצמן החלו כחצי שנה קודם לכן, כאשר למעשה מחודש מרץ היינו עסוקים בלימוד המשימה, בתהליכים מטכ"ליים בפיקוד דרום, ובהשתלבות עם האוגדה שקמה במיוחד למבצע הזה. התהליך הזה כלל את הקמת החטיבה הכחולה, ונוהל קרב גם מול הפיקוד, לימוד המשימות, הישובים, דמויות המפתח בכל ישוב, אנשי האוגדה, אנשי החטיבות האחרות, התהליכים, הפקודות הלוגיסטיות ובנוסף לכל אלה, גם הפעלת הבה"ד. זאת הייתה חצי שנה מאוד אינטנסיבית. באותה עת הסגן שלי לקח פיקוד על הבה"ד והיינו עסוקים אך ורק בתכנון המשימה. באופן פרדוכסלי, דווקא מרגע שהחל מבצע ההתנתקות פתאום הכול נראה הרבה יותר קל. כי אז התמקדנו בדבר אחד בלבד."
"זה היה תהליך של כמה חודשים. מינו אותי, מינו מג"דים והתחלנו להקים את המבנה הארגוני של החטיבה. המאמץ התרכז הן בתוך חיל האוויר, שמבחינה ארגונית שקד על הקמת החטיבה, והן מול "הירוקים" כמסגרת אשר אמורה להפעיל את החטיבה מבצעית, החל מאלוף הפיקוד, דרך מפקד האוגדה. המפקדים עברו הכשרות שונות במסגרת בית הספר לשוטרים שעיקרן עבודה מול אוכלוסייה אזרחית, השתלטות על בני אדם שמתפרעים, עבודה בגובה, אימונים על מודלים בצאלים ובכרם שלום וכו'."
ההכנות המדוקדקות טרם המבצע הוכיחו את עצמן. ההכנה המנטלית עזרה מאוד בהתמודדות מול אוכלוסייה בעלת צביון דתי.
"בסופו של דבר שיחק לנו המזל," מסכם מוריה. "להוציא מקרים בודדים, שלושת הגורמים קרי הצבא, המתיישבים, ואפילו הצד השלישי והפחות מדובר – הפלסטינאים אשר שמרו על שקט לאורך עשרת ימי הפינוי, שיתפו פעולה מתוך הבנה שצריך לחשוב גם על היום שאחרי."
"כיפת ברזל"
(מתוך מאמרו של יפתח ש. שפיר, לקחים מהפעלת "כיפת ברזל", צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון 1, אפריל 2013)
מערכת "כיפת ברזל" היא מערכת ליירוט רקטות ופגזי ארטילריה (בעלי טווח של עד 70 ק"מ). המערכת פותחה על ידי רפאל בשיתוף אלת"א – המייצרת את מכ"ם המערכת, ועם אמפרסט (mPrest) – האחראית על תוכנת השליטה והבקרה.
המערכת מבוססת על יירוט הרקטות באמצעות טיל מיירט (טמי"ר) ייחודי. סוללת "כיפת ברזל" כוללת מערכת מכ"ם, מרכז שליטה ושלושה משגרי טילי טמ"יר, הנושאים 20 מיירטים כל אחד. אחד מיתרונותיה החשובים של המערכת הוא יכולתה לזהות את נקודת הפגיעה הצפויה של הרקטה המאיימת, להעריך האם היא תיפול באזור מיושב או לא, ולהחליט על העסקתה או אי-העסקתה בהתאם לכך. כך נחסכת העסקה מיותרת של רקטות שייפלו באזורים פתוחים, וממילא לא יגרמו נזק.
בראשית שנת 2011 נמסרה הסוללה הראשונה לידי חיל האוויר. בסוף חודש מרס הורה הרמטכ"ל, בהנחיית שר הביטחון, על פריסת המערכות להגנת אזרחים. ב-28 במרס נפרסה סוללה ראשונה באזור באר-שבע, ושבוע לאחר מכן נפרסה סוללה שנייה להגנת אשקלון. ב-7 באפריל 2011 יורטה הרקטה הראשונה על ידי "כיפת ברזל" – רקטה שנורתה מרצועת עזה לכיוון אשקלון.
ירי מבצעי
כאמור לעיל, יירוט מבצעי ראשון על ידי "כיפת ברזל" התקיים באפריל 2011. כעבור שנה, באפריל 2012, כבר הגיעה המערכת ל-93 יירוטים באירועים שונים.
שני סבבי ההסלמה החמורים ביותר היו בחודש אוגוסט 2011 בעקבות פיגוע הירי ליד אילת, עת שוגרו לעבר ישראל במשך שישה ימים 145 רקטות ו-46 פצצות מרגמה, ובחודש מרס 2012, כאשר במשך שלושה ימים נורו על ישראל 173 רקטות "גראד" ו"קסאם" ו-37 פצצות מרגמה, בעקבות חיסולו של פעיל ועדת ההתנגדות, זוהיר אל-קייסי.
בסבב ההסלמה באוגוסט 2011 נגרמו, על אף הצלחות היירוט של "כיפת ברזל", לא מעט נזקים לרכוש ונפגעים בנפש, כולל 19 פצועים והרוג אחד (בבאר-שבע). בחודש מרס 2012 נפצעו ארבעה בני-אדם כתוצאה מירי הרקטות. לגבי סבב זה פורסמו גם נתונים המאפשרים להעריך את אפקטיביות "כיפת ברזל" בלחימה אמתית: המערכת יירטה בהצלחה 56 רקטות, מתוך 73 רקטות שהועסקו. (פירושו של דבר ש-100 מן הרקטות שנורו כוונו לעבר שטחים פתוחים, שם לא גרמו נזק). זהו שיעור הצלחה של 76.7% – שיעור מכובד לכל הדעות.
הצלחתה הבולטת ביותר של "כיפת ברזל" הייתה במהלך מבצע "עמוד ענן" – בין ה-14 ל-22 בנובמבר 2012. המבצע החל בשעות אחר הצהרים של ה-14 בנובמבר, בחיסולו של בכיר חמאס, אחמד ג'עברי. עד הפסקת האש בשעות הערב של ה-21 בנובמבר נורו על ישראל 1506 רקטות. מתוכן נפלו 875 רקטות בשטחים פתוחים, ועל כן לא הועסקו על ידי "כיפת ברזל". עוד 152 שיגורים הוגדרו כשיגורים כושלים (והכוונה כנראה לרקטות שנפלו בשטח רצועת עזה עצמה). "כיפת ברזל" יירטה 421 רקטות, ו-58 רקטות נפלו בשטחים בנויים וגרמו נזקים. משיגורי הרקטות נהרגו חמישה ישראלים ונפצעו 240. על פי הודעת דובר צה"ל, השיגה "כיפת ברזל" שיעור הצלחה של 84%. במבצע עמוד ענן פעלו 5 סוללות מבצעיות של כיפת ברזל.
מבצע "עמוד ענן" הוכיח את יכולתה של המערכת, שזכתה בצדק רב לשבחים, אך הלקחים מן המבצע מורכבים יותר. במבצע הוכחה גם חשיבותה העצומה של ההגנה הפסיבית: ההתרעה המוקדמת לתושבים באמצעות אזעקות והמיגון הפסיבי. אחת הדוגמאות הבולטות הייתה מקרה הפגיעה בבניין מגורים בראשון-לציון, כאשר רקטה הרסה דירה, אך הדיירים שישבו במרחב המוגן יצאו ללא פגע. תוצאות המבצע הוכיחו גם שלא תיתכן הגנה של מאה אחוזים.
ירי "כיפת ברזל"
מערך ההגנה האווירית משנה את פניו
העתיד כבר כאן: מערך ההגנה האווירית עובר השבוע באופן רשמי לפעול תחת המבנה ארגוני החדש בחסות תכנית "נערכים לעתיד". בתכנית: הקמת כנף הערכות חדשה, הקמת טייסת תמיכה בפריסה ארצית, פיתוח מסלולי הכשרת לוחם והעברת פיקוד על המנת"ב
לפני כשנה יזם הפיקוד הבכיר במערך ההגנה האווירית (הגנ"א) מהלך אמיץ ומחויב למציאות, אשר נשען על השינויים בזירה, על האיומים הנוכחים ועל אלה שעתידים לבוא. במסגרת התהליך החליטו המפקדים על שינוי המבנה הארגוני של המערך, שלו השלכות גם בפן הלוגיסטי וגם בפן המבצעי, אשר יביאו למוכנות מבצעית טובה יותר ופעולה מיטבית בזמן אמת. "עשינו זאת מתוך עוצמה וחוזק, מתוך אומץ לשנות ולהשתנות, מתוך מנהיגות שלא נרתעת מאתגרים ומורכבויות, אלא מאמינה וסומכת על איכות האנשים שיידעו ויוכלו לכל משימה ולכל אתגר", אמר תא"ל צביקה חיימוביץ', מפקד מערך ההגנה האווירית, בטקס סגירת הכנפות. "היום שנה אחרי, אני ניצב בפניכם, מעריך ומוקיר את התהליך שהובלנו יחד ומשוכנע שיחד נצא לדרך חדשה נכונה ויעילה יותר".
"אני מעריך ומוקיר את התהליך ומשוכנע שיחד נצא לדרך חדשה, נכונה ויעילה יותר" | צילום: מור צידון
השינוי הגדול שעליו דיבר תא"ל חיימוביץ' מוכר בקרב אנשי המערך כתכנית "נערכים לעתיד". במסגרתה מתבצע שינוי במבנה הארגוני של המערך שבא לידי ביטוי בין היתר, בפירוק שתי הכנפות. בשנים האחרונות התחלק מערך ההגנ"א לשתי כנפות, האחת מתמקדת במשימות הגנה אקטיבית ותחתיה פועלים גדוד "כיפת ברזל", גדוד "חץ", גדוד "קלע דוד" וגף גילוי להתרעה, והשנייה היא כנף הגנת שמי המדינה, המתמקדת בהגנה מפני חדירת כלי-טיס לשטח ישראל ותחתיה גדודי "יהלום" (פטריוט) ו"שנהב".
היום (א'), פורקו הכנפות המשימתיות באופן רישמי והגדודים הקיימים יעברו כולם לפיקודו הישיר של מפקד המערך. גם התמיכה הטכנית שניתנה בעבר לכל כנף בנפרד, תינתן מעתה בפריסה ארצית תחת השם "כנף היערכות" ותדאג לאחזקתן של כל מערכות היירוט הפרוסות במדינה. מעמד מפקד המערך יעבור מהציר המקצועי והפיקודי, לציר המבצעי והפיקודי ויתווסף תקן של סגן מפקד המערך שיעמוד בראש עבודות המטה. את תקן סגן המפקד יאייש אל"ם גרשון זלוטניק, לשעבר מפקד כנף "הגנת שמי המדינה".
השינוי של "נערכים לעתיד" יוביל למוכנות מבצעית טובה יותר. "עשינו זאת מתוך עוצמה וחוזק" | תמונת ארכיון
"למערך ההגנה האווירית תפקיד בעל חשיבות עליונה בהגנה על המדינה", אמר מפקד חיל-האוויר, אלוף אמיר אשל, בטקס המעבר הרשמי לתכנית "נערכים לעתיד". "איננו קופאים במקומנו, אנחנו מזהים את האתגרים הניצבים בפנינו ומיישמים את השינויים הנדרשים. יש לי ביטחון רב בצורך לשינוי ובאופן הביצוע שלו".
"המעבר ל'נערכים לעתיד' הוא אחד השינויים המשמעותיים ביותר שהמערך עבר", חיזק תא"ל חיימוביץ'. "בשבוע האחרון סגרנו את כנף ההגנה האקטיבית ואת כנף הגנת שמיים וקיפלנו את הדגלים, אך את המסורת נמשיך לשמר".
מפקד חיל-האוויר: "יש לי ביטחון רב בצורך לשינוי ובאופן הביצוע שלו" | צילום: מור צידון
נכנסים לדפי ההיסטוריה של המדינה
ביום רביעי האחרון נערך טקס סגירת כנף "הגנה אקטיבית", שהחלה את דרכה כאגד נ"מ (נגד מטוסים) בשנת 1997. לאורך השנים רשמה הכנף הישגים משמעותיים ברמה הלאומי, החל מהובלת פריסת כוחות פטריוט זרים במלחמת המפרץ ועד הובלת תרגילים בינלאומיים גדולים כמו "ג'וניפר קוברה", המהווה את תרגיל הדגל של המערך.
"הכנף מסיימת היום את תפקידה ככנף הגנה אקטיבית, מקפלת את הדגל ונכנסת לדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל", נפרד אל"ם יוני סיידה מרום, מפקד הכנף לשעבר. "אנחנו סוגרים כנף שבה המפקדים, החיילים והלוחמים שירתו בעוז ובגבורה למען הגנת המולדת בכל העשורים האחרונים. אנחנו סוגרים כנף אשר נלחמה את מלחמות ישראל , כנף אשר לה את כמות היירוטים הגדולה ביותר בעולם, שהייתה לאבן דרך משמעותית בשיתוף הפעולה עם בעלת הברית הגדולה ביותר של מדינת ישראל".
מערכת כיפת ברזל. "סוגרים כנף אשר לה כמות היירוטים הגדולה בעולם" | תמונת ארכיון
יום לאחר מכן נערך טקס סגירת כנף "הגנת שמי המדינה", אשר הוקמה כאגד נ"מ צפון בשנת 1975. "קצרה היריעה מלציין את כלל פעילות יחידות הכנף לאורך כל שנות פעילותה. זו, יש לומר התאפיינה במשרעת הרחבה שבין התווך הקרקעי כדוגמת פעילות גדודי המתנייע במלחמת לבנון הראשונה לתווך האווירי כדוגמת הפלת הכטמ"מים (כלי-טיס מאוישים מרחוק) ב'צוק איתן'", פירט אל"ם זלוטניק. "בבוקר שכזה מתערבבים להם יחדיו הרגש והשכל. זה רגש הקשור למשפחה שקמה לה לפני 40 שנה ומאז היא צומחת ומתעבה, ומנגד, זה הרציונל מחייב אותנו להתאים עצמנו למציאות המבצעית המשתנה ולאמל"ח (אמצעי לחימה) המתפתח כשהמצפן הוא שיפור האפקטיביות המצרפית של המערך".
קיפול דגל כנף הגנת שמי המדינה. "המצפן הוא שיפור האפקטיביות המצרפית של המערך" | תמונת ארכיון
יתרון משמעותי: טייסת תמיכה מערכית ארצית
עם צאת התכנית לדרך באופן רשמי, גם עולם התחזוקה במערך ההגנ"א ישנה את פניו. לדוגמא, לתחזוקה תהיה כתובת אחת בדמות טייסת מרכזית, אשר תוקם בבסיס פלמחים ותספק מענה לפריסה הארצית של הסוללות. טייסת תחזוקה שנייה תהא בביסל"א (בית-הספר להגנה אווירית) במבנה קטן יותר.
המעבר משתי טייסות תחזוקה לטייסת אחת מלווה באתגרים רבים שהמרכזי ביניהם הוא האתגר הגאוגרפי. ממקום מושבה של הטייסת היא תצטרך לתת מענה תחזוקתי לסוללות אותנו לכל נקודה", שיתף סא"ל עופר לוי, מפקד טייסת תחזוקה בכנף "ההגנה האקטיבית", שיהיה מפקד טייסת התחזוקה של מערך ההגנ"א. "בתוך הגפים החדשים של כל מערכת נשק יהיו חוליות זמינות שיגבירו את הקשר ואת הנוכחות הפיזית במענה לסוללות". החוליות הזמינות הן יוזמה חדשה ותפקידן לממש את הצורך באחזקה עמוקה יותר, ולהגדיל המענה אל מול הפער. "זהו מהלך שיאפשר לנו לטפל במערכות הנשק ובאנשים שלנו טוב יותר", הדגיש סא"ל עופר.
טייסת תחזוקה ארצית תוקם בבסיס פלמחים, כמו גם אחת קטנה יותר תפעל בביסל"א | תמונת ארכיון
מהירים, חדים ונחושים
שינוי נוסף במסגרת "נערכים לעתיד" הוא העברת המנת"ב (מרכז ניהול תמונה בליסטית) מגדוד "כיפת ברזל" לגדוד "קלע דוד". המנת"ב הוא חלק ממשימת הגילוי להתרעה והוא הוקם במהלך מלחמת לבנון השנייה מתוך צורך לתת התרעה מוקדמת לתושבי המדינה על התקרבות טילים ורקטות לאזורים מיושבים כדי שיכנסו למרחב המוגן. "לא רבים מודעים למאפיינים הייחודיים ולחשיבות המשימה, ואתם בשקט ובצניעות שמאפיינת אתכם פועלים יומם וליל – מגלים, חוקרים ומנהלים כל חימוש שנורה לאוויר מכל זירה ולכל טווח", פנה סא"ל קובי רגב, מפקד גדוד "קלע דוד", אל חייליו החדשים. "המעבר ל'קלע דוד' אינו מקרי, הוא נשען על תפיסה מבצעית ברורה ומוגדרת. מטרת השינוי – שיפור האפקטיביות המבצעית של המנת"ב תחת גדוד שפועל במאפיינים שונים ומותאמים לאלו של המנת"ב".
"ואתם בשקט ובצניעות המאפיינת אתכם פועלים יומם וליל" | צילום: עדי עבו
ביום ראשון הקרוב טייסות התעופה, המנהלה והתחזוקה במערך ההגנ"א ישנו את פניהן, ויאפשרו לאנשי המערך לבצע את משימתם באופן הטוב ביותר, תוך הגנה מרבית על העורף ושיתוף פעולה מטבי. רגע לפני שאנחנו נושאים פנינו אל העתיד ומחכים לתוצאות בשטח, תא"ל חיימוביץ' מחדד: "המציאות המאתגרת בה מתפתחים האיומים, נוספות זירות פעולה והמערכות ממשיכות ומתפתחות מחייבת אותנו לשמור על דריכות מבצעית ומוכנות לפעולה בכל עת ובכל תרחיש. מערך ההגנה האווירית ימשיך להיות מהיר בתגובתו, חד בפעולתו, נחוש בביצועו ומצוין במבחן התוצאה".
"מערך ההגנה האווירית ימשיך להיות מהיר בתגובתו, חד בפעולתו, נחוש בביצועו ומצוין במבחן התוצאה" | צילום: מור צידון